ב. קַדִּישׁ

°, תוש"ז, — כמו קָדוֹשׁ, ואמר הפיטן: קדישי עליונים שרפים ואופנים הפילו תחנתנו פני אדוני האדונים (ר' שמעון בר יצחק, שבת הכסא, סליח' ב עשי"ת). —  וביחוד בצרוף עִיר וקַדִּישׁ, עי' ב. עִיר. — חֶבְרָה קַדִּישָׁה, חברא קדישא1, שם לחברת קוברי המתים: גם זה העירוני לחבר חיבור המרקחת זאת בהיותי אחד ממשרתי חברא קדישא וכו' (ספר מרקחת, כ"י משנה ה' תנ"ז, כ"י בודליאנה).



1 [בעקר בארמ' ובזכר.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים