קְהִלַּת
ש"ז, — יועץ, מלך, כמו קֹהֶלֶת: תורה צוה לנו משה מורשה קְהִלַּת יעקב1 דבר' לג ד.
1 [תרגומים ומפרשים הבינו גם במקום זה קהלת כמו קְהִלָּה, אספה. ואולם לפי מבנה המשפט בתקבֹלת מקבילות שתי הצלעות: תורה צוה לנו משה, מוֹרָשָׁה (ולא מורשת בסמ') — צוה לנו — קהלת יעקב, ועליו נאמר בהמשך: ויהי בישורן מלך. וכן אין גם אותה מלה קהלת (אמנם בנקוד קֹהֶלֶת, עי' ערך זה), בדברי ספר קהלת מתבארת אלא באותה משמ', כש"ע במשמ' מֶלֶךְ, המלך. והרי גם במקום השם מֶלֶךְ בא באותה משמ' בכתבות כנעניות ממלכת, כי כך הפכו מלים במשמ' מועצה, כתר וכד' לשמש כנוי לראש המועצה, לנושא הכתר וכדו', וגם השם מֶלֶךְ קרוב הוא אל מלכא במשמ' עצה, בארמ'. ועי' בהערה שאחר זו. וכנראה קרוב שם זה כתאר המלך אל קַיְל قيل ככנוי למלכי שבטים בחִמְיָר בדרום ערב.]