קָו, ש"ז, סמי' קַו 1, — חוט מתוח, ובפרט חוט שנמתח למדידה 2, Schnur, Messchnur; corde(au) (d'aepenteur);  cord, measuring-tape: ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגל סביב וחמש באמה קומתו וְקַָו 3 שלשים באמה יסב אותו סביב מ"א ז כג. והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בַּקָּו ישע' לד יז. חרש עצחים נטה קָו יתארהו בשרד יעשהו במקצעות ובמחוגה יתארהו שם מד יג. ויצא עוד קַו 4 המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה ירמ' לא לח. בצאת האיש קדים וְקָו 5 בידו וימד אלף באמה יחזק' מז ג. איפה היית ביסדי ארץ וכו' מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קָו לא השיב ידו מבלע ויאבל חיל וחומה יחדו אמללו איכה ב ח. — ונטה על עיר קַותהו ואבני בהו, במשמ' זו: מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה וירשוה קרת וקפוד וינשוף וערב ישבנו בה ונטה עליה קַו תהו ואבני בהו ישע' לד י-יא. — ונטה על עיר את קַו עיר אחרת, מדד אותה באותה מדה להשחיתה: ונטיתי על ירושלם את קו שמרון ואת משקלת בית אחאב ומחיתי את ירושלם וכו' מ"ב כא יג. — ושָׂם משפט לקָו, מדד במשפט: ושמתי משפט לְקָו וצדקה למשקולת ישע' כח יז. — ובתו"מ: תהו, קו ירוק שמקיף את כל העולם כולו שממנו יצא חשך, שנאמר, ישת חשך מתרו סביבותיו, בהו, אלו אבנים המפולמות המשוקעות בתהום שמהן יוצאין מים, שנאמר, ונטה עליה קו תהו ואבני בהו חגי' יב.. וכנגד אותן ל' אמה שהיה קו הים שעשה שלמה סביב הוסיף על משקל הקערה שלשים שקלים מד"ר במד' יג. — ובסהמ"א, קַו הַמִּשְׁקֹלֶת, ובהשאלה, קַו שורת הדין: אנך, ל' ערבי חוט קו המשקלת, העופרת אשר בה יביט בונה החומה ליישר הדימוס, אף כאן הוא לשון קו משקולת משפט, הנני שם אנך, הנני שופט אותם בקו שורת הדין רש"י, עמוס ז ח. נצנוץ רוח הרואה יתקבץ במקום אחד ויצא משם בחזקה, מן הטעם הזה עוצם הנגר עיניו מעט כשהוא מביט בקו המשקולת שלו כדי שיתקבץ ויאסף הרוח במקום אחד אבי הרלב"כ, שער השמים ט, ל.. — ואמר הפיטן: בינטותך קוו ניסיך, בסלחך לחטאות שרידך ינאי, באחזך, קרוב' לימים נוראים, זולאי, שמ. ועל נאמו במה אדע, נדון בקו ידוע תדע ר"א קליר, אומץ אדירי, מוס' א ר"ה. ומים תכן במדה בראותם תוכן שחקיו ועמדו יחדו עת קראתם בהטביע אבן בתוך קיו שלמה הקטן, ארץ במדה, קטע מעבודה אלבוגן, הליפה לחכמת ישראל' ו א, 62. — ואמר המשורר: שחתי ביום פרוד לעפר איך אחיה בלי שור תארך על קו 6 רמב"ע, תרשיש ז, 65. — °קַו ישֶׁר, ואמר המשורר: אל תהרוב בנין יסדתיו בקו ישר ומשקולת ר"ש הנגיד, כמו זאת, בן תהלים צד, ששון, סה. — ובהשאלה, על קַו הַיּשֶׁר, כדרך הישרה: ותכיר גבורת מי שאמר והי' העולם וכו' ותדע חלק חלק מדותיו שבהם הוא מנהיג את יצוריו על קו היושר והמשפט ר"י ישראלי, יסוד עולם ב ב, כא:. אמנם הכח המדבר הנה לו שני פנים וכו' אופן אל צד העליון וכו' ואופן אל צד השפל, בו ימשול או לא ימשול על השני כחות הבהמיות וישמרם מן הרבוי והמיעוט אם ילך הדבר על קו היושר אמו"ר לראב"ד ג. — °וקַו הַמִּישׁוֹר, כמו קַו ישָׁר: וסדרתי כל עניניו, ויסדתי על קו המישור בניגיו ר"י חריזי, הקד' המעתיק למו"נ. למי שיעשה שום מעשה ויצא בו מקו המישור הוא מו"נ א כח. — °וקַו צֶדֶק, ואמר המשורר: פלכים הם בקו צדק ירוצון ואין נפתל ועקש במרומים ר"י הלוי, ידענוך נדוד. — °וקַו הַמּוּסָר: וצריךועל קו להשקיטו (את האדם) וכו' ולתקן נהיגת המדות להיותם הולכים על קו המוסר והדעת אבודרהם, סדר ימי העומר ושבועות, פג:. — °ועל קָו זֶהבאפן זה: ואם היה גבה לב ינהיג עצמו בבזיון הרבה וכו' עד שיעקור גובה הלב ממנו ויחזור לדרך האמצעית וכו' ועל קו זה יעשה בשאר כל הדעות רמב"ם, דעות ב ב. — °הָלַך עֲלֵי קָו, במשמ' הלך במדה, בצעד מדוד, ואמר המשורר: הלך עלי קו ואכלה עגת רצפים ומלח ולבש כסות האמת על מדי סחבות ומלח רמב"ע, תרשיש ח, 69. — °ובענין מזוג היסודות באדם לשם בריאותו: רבון כל העולמים אשר יצר וברא את האדם מבשר ודמים וצורפו מיסודות ארבעה להיותם תמיד על קו ומזג השוה רבועה רבו; כל העולמים, מענה לשון. — בְּקַו הַבְּרִיאוּת, במדת הבריאות (ובקיצור אֵינֶנוּ בְקָו): אינני עדין בקו הבריאות וכחי הראשון סר מעלי שמש לדקה מורפורגו ב, לא. ותתן לי זרע אנשים וכו' ותכונן כל הכנותיו כדי להשלימו ולקימו ולהעמידו בנוי בחן ובחסד וברחימים בקו הבריאות באומץ ובתוקף ובגבורה יהי רצון מלפניך יאו"א צור העולמים, מענה לשון. וקצרתי במקום שהיה ראוי להאריך כי עיפה נפשי ואינני בקו הבריאות יל"ג, אגרות ב, רה. — °וקַו לָקָו, קַו אַחֲרֵי קָו, קַו קָו במשמ' מדה מדה, אחת אחת, לאט לאט 7: ויש מן האנשים שסדר ההתחלה קו לקו לאט לאט קאנון ג ב ה. ידבק בהם (במדות הטובות) ולא יפרד מהם מימי נעוריו וירגיל בהם לאט קו לקו ועניין אחרי עניין תקון מדה"נ לרשב"ג, כ. הרש הולך בדרך ישרה קו לקו ביושר ולא יטה ימין ושמאל ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, תצוה, עו:. שקו לקו תמשך ותנתק ר"מ אלשיך, רב פנינים, משלי ו ט. על כן פתאו' יבא אידו, ולא קו לקו הוא, שם ו טו. לפי דרכן של בני אדם הנושא ונותן מיד ליד לא ינק' רע קו לקו עד עשותו רעת העבירה בפועל וכו' הוא, שם יא כא. בכל שעה אני הולך ומהרהר ומדבר קו לקו דברים קשים מהקודמים וכו' הוא, איוב יד טז. ברית כרותה בשפתים לגלות מה שהוא בלב אלא שהוא קו לקו עד התימו להסיר מסוה הבושה מנגד פניו הוא, שם טו ו. הוציא אור מאור ע"י הרושם ומשגיח ע"י הרחקת האור קו לקו צו לצו וכו' נפתלי ב"ר יעקב אלינן, עמק המלך, קעח.. — °ובדקדוק קָו במשמ' משקל של שם או פעל: שאם היה בדעתו על עבר היה מזכירו ולא היה מעריך ושוקל קָאָה במשקל בָּאָה לפי שאמר עבר בָּא ובקוֹא קָא אבל קָאָה בקו בָּאָה משה הכהני, לקו"ק נספח', 70. — °ובחכמת השעור קָו במשמ' הדרך הדמיונית המחברת שתי נקֻדות, Linie; ligne; line: והקו הוא ערך שיש לו שיעור באורך בלבד ואין לו רוחב ולא עומק, ותכליותיו על שני ראשיו הם נקודות ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת א, 8. ודע כי האורך קו בין שתי נקודות ראב"ע, יסוד מורא יא, לח.. ואף הדברים שאינם גשמיים הוא מדמה אותם גשמיים כמו הקוים והנקודות, על דרך משל, שנודע שאינם גשמיים ויציירם האדם בקולמוסו על תכונת דבר גשמי רוח חן ד. יחס העתה אל הזמן הוא יחס הנקודה אל הקו ר"ת א"ת, פי' המלות הזרות, עתה. ואם יעלה על המחשבה שיסור הרוחב מהשטח ישאר אורך בלי רוחב והוא הקו וכו' והקו לו שני תכליות גודרות מהם, וכל אחת מהם היא הנקודה רש"ע פלקירא, ראשית חכמה ו, 43. כי מן השקר שיחָלק הקו אל הנקודות או שיורכב מהם, לפי שהנקודות אין מרחקים להם וכו' והקו הוא בעל מרחק אחד, על כן יש לו שתי קצוות ושני פנים וכו', והנקודה היא קצת הקו מכל עבר ואינה נפרדת ממנו ר"י הישראלי, ס' היסודות, 45. והקו הוא קצת השטח מארבעה פיאות ולא נפרד ממנו מכל צדדיו, אחר שאין קו אלא לשטח ואין שטח אלא מקו [[מקור: שם 47]]. הנה כבר התבאר שהקו לא יחָלק אלא אל קוים ולא יורכב אלא מקוים שם, 48. קו הוא אשר תכליותיו ב' נקודות, קו הוא שעור מתדבק לו אורך בלא רוחב ס' הגדרים. כי התחלת הגדולים הנקודה, שהיא התחלת הקו, ואחריו הקו שהוא התחלת השטח וכו' המגילות פרעיוניות, 19. — °וקָו יָשָׁר, gerade Linie; l1gne droite; straight line: והקו הישר אשר אין בו עקמימות הוא הנמשך לנוכח הנקודות העומדות על תבליתו אחת אל אחת ראה"ה הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת א, 8. והקו ע"ד כלל הוא ג' מינים, יש קו ישר, וסגולתו הוא שכל הנקודו' הרצופות עליו במחשבה כולן הן במראית עין מקבילות זו לזו וכו' ר"י הישראלי, יסוד עולם א ב, ו.. קו ישר הוא אורך בלא רוחב, לא יסתיר אמצעי שתי קצותיו, אבל העיון אליו על יושר ס' הגדרים. — °ושֶׁטַח יְשַר הַקָּוִים: אם אפשר לימצא שטח ישר הקוים שוה לשטח העגולה וכו' רובע הקו, כ"י. — °קָו נִצָּב, קו ישר מְאֻנָּך: וגם יש לדעת שקו העומד הזקוף ביושר וכו' יקרא קו הניצב דוד גנז, נחמד ונעים, רעא. — °קָוִים נְכֹחִיִּים קָוִים מַקְבִּילִים, Parallele Lignes parallels; parallel lines: והקוים הנכוחיים הם קוים שיהיה המרחק ביניהם שוה ושמור במשיכתן ואין אחד מהם פוגש את חברו בהלוכו, ואִלו היית מוליך אותם לאין סוף, והקוים אשר אינם נכוחיים הם קוים שאין המרחק ביניהם שמור לעולם ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת א, 9. קוים ישרים נכוחיים הם אשר יהיו על שטח אחד שוה, ואם הוצאו בשני הצדדים אל לא תכלית לא יפגשו באחד מהם ס' הגדרים. שני קווים המוצעים זה בצד זה וכו' לעולם הם שומרים מרחקם זה מזה,  הקווים האלו נקראים קווים מקבילים וכו' שהקוים המקבילים שומרים מרחקם ברוך משקלאוו, עמודי השמים א ג. כל שני קוים העומדים במרחק שוה זה מזה וגם אם נאריכם על ישרם לבלי חק לא יפגשו ולא יעברו זה על זה וכו' קוים כאלו נקראים בשם קוים מקבלים ח' סלונימסקי, חכמ' השעור, מדידה ג. — °קָו עָקֹם, מְעֻקָּם מְעֻוָּת: ואם אתה רוצה לדעת את תשבורת הצורה הזאת הוי מרבע את חצי המיתר הזה אשר הוא קוטר העגול בחצי הקו העקום הנקרא קשת וכו' ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת ב, 65. אורך הקו המעוקם שם, 81. היאך אפשר מה שאמרו בעלי התשבורת שיתכן להוציא שני קוים האחד מעוקם והשני ישר. יהי ביניהם מרחק מה בתחלת צאתם, וכל מה שירחקו יחסר אותו המרחק ויקרב האחד מן האחד ואפשר שלא יפגשו זה בזה ואע"פ שיצאו לאי תכלית 8 רש"ט פלקירא, המבקש, עח. קו מעוות הוא אורך בלא רומב בלתי מונח על נוכחות שתי נקודות שיורשמו בו ס' הגדרים. — °הַקָּו המקיף, הַקָּו (הַכָּפוּף) הַסּוֹבֵב אֶת הָעִגּוּל, קָו עגול הקף, Umfang; contour, périmètre, perimeter, circumference: איזו היא סביבה, הוא הקו המקיף את העגול משנת המדות א, 54. מפני ששניהם יוצאים מציר העגול הנקרא מרכז אל הקו המקיף אותו ראב"ח הנשיא, חבור המשיחה והתשבורת ב, 34. ואתה יודע תשבורת העגול התמים אם אתה יודע את אלכסונו, והוא הנקרא קוטר בלשון ערבי, ותכפול הקוטר שלשה פעמים ושביעית פעם ויהיה אורך הקו הסובב, ואחר כך הוי מרבע את מחצית הקוטר במחצית הקו הסובב ותמצא תשבורת העגול, ואות לאורך הקו הסובב שהוא ג' פעמים ושביעית פעם במדת הקוטר וכו' ואחר שידענו הקו הסובב והקוטר אנו יודעים תשבורת כל העגולה שהיא מחצית הקוטר במחצית הקו הסובב שם ד, 61-60. והחשבון הזה כלו הוא על דעת האומרים על קו הסובב שיש בו שלשה ושביע מן הקוטר וכו' אבל לדעת המדקדקים בחשבון העגול וכו' האומרים על הקו הסובב שהוא שלשה מקוטר ועוד ח' חלקים וחצי מששים חלק בקוטר, אין החשבון כך וכו' שם, 62. יש מחלוקת גדולה בין חכמי האומות במדת העגול כי בטלמיוס אומר הקו הסובב הוא מן האלכסון שלשה כמהו וח' חלקים מס' באחד, והנה אם היה האלכסון ט"ו יהיה הקו הסובב מ"ז, וחכמי המדות אומרים אם האלכסון ז' יהיה הקו הסובב כ"ב, וחכמי' הודו אומרים לי כי רק הקו הסובב מהאלכסון ג' כמוהו ה' חלקים מ"ד שניים וי"ב שלישיים מס' חלקים במעלה אחת ראב"ע, ס' השם ו. כאשר הנקודה אשר באמצע העגולה הוא השרש לכל הקוים היוצאים ממנה אל הקו הסובב בעגול וכו' רות חן ב. והנפרדין וכו' כגון צלע המרובע ואלכסונו, והקו הישר החולק העגול לשנים והקו הכפוף הסובב את העגול ר"י עקנין, ספר מוסר ג כא, 102. וכשנג' ששה וששים מספר חלקי הגלגל יתקבץ מזה ארבעה ועשרים אלף מיל, וזהו הקו הסובב בכדור הארץ רש"ע פלקירא המבקש, עט. העגולה היא צורה שטוחה יסובבנה קו א' יאמר לו הסובב, ויש בתוך העגולה נקודה כל הקוים הישרים היוצאים ממנה עד הקו הסובב יש(וה) יחס כולם זה לזה אקליד' של יהודה הכהן. חוג ענין הכדורית שדומה לחוג שהוא הכלי שעושים בו קו העגול וכו' זרחיה מברצלונה, פי' משלי חכז, השחר שנה ב' 225. קו עגול הוא אורך בלא רוחב, בתוכו נקודה שכל הקוים היוצאים אליו ממנה שוים ש' הגדרים. — °קָו חֶלְזוֹנִי, (Spirale; spral(e: וכאשר התבאר זה בקו הישר הוא מתחיב בקו המורכב מהישר והסבובי אשר הוא החלזוני ר"ח קרשקש, אור ה א יג. קו חלזוני הוא קו עולה ומתעגל עד שהוא מורכב מב' תנועות, ישרה וסבובית ס' הגדרים. — °קָו צַבִּי, קו הדומה לקוי קלפת הַצָּב והמשמש קו עזר בבעיות הנדסיות, כגון הכפלת הקביה ושִׁלּוּשׁ הזוית, שַׁבְּלוּל, Muschellinie; conchoida Nicomedis: וכל עוד שתרבה למשוך קוים קרובים זה לזה תרשום קו הקונקילי"ש יותר שלם ויפה שהוא העובר על קצוו' הקוי' השוי' הנ"ל וכו' שאני קורא אותו קו צביי שדומה לשרץ הצב ובלעז טשטו"דיני יש"ר מקנדיה, אילים, מעין חתום, סה. בעזר הקו הצביי נחלוק הזוית ישרת הקוים לג' חלקים שוים בקלות רב הוא, שם שם. — °קָוִים מִשְׁתַּתְּפִים, מְשֻׁתָּפִים' מְדֻבָּרִים, מְאֻזָּרִים, קוים שיש להם מדה משֻתפת, rationale Linien; lignes rationnelles; rational lines, וקָוִים נִבְדָּלִים, בִּלְתִּי מְדֻבָּרִים, בִּלְתִּי מְאֻזָּרִים, אִלְּמִים חַרְשִׁים, שאין להם מדה משֻתפת, irrationale Linien; lignes irrationnelles;irrational, surd lines: חכמי התשבורת זכרו קוים שהם נבדלים, כלומר שהאחד נבדל מחברו, והקקים שהם אשר לא ימָצא להם קו שימדדם שניהם עד תומם, ולא הקטן שבהם מודד הגדול עד תומו, וכן זכרו קוים משותפים, וחקקים שהם אשר ימדדם קו אחד ר"ש א"ת, פי' המלות הזרות, סגולות ההבדל וההשתתפות. בסגולות ההבדל וההשתתפות בקוים ובשטחים, והיות קוים מדוברים וקוים בלתי מדוברים הוא, מו"נ א' עג, ההקדמה השלישית. קוים מדברים וקוים שאינם מדברים, מלות בפי חכמי התשבורת, קוראים אנשי החכמה ההיא הקו שימָצא לו קו שימדדהי כולומר קו מדבר, כלומר ידבר בשיעורו, וקו שלא נמצא לו קו שישערהו כולו יקראוהו קו שאינו מדבר הוא, פי' המלות הזרות. כחות ההפרש והתשתוף בקוים ובשטחים וביול הקוים מאוזרים ובלתי מאוזרים ר"י חריזי, מו"נ א עג. וזו (התשבורת העיונית) חוקרת הקוים והשטחים והמגושמים על דרך כלל וכו' ותחקיר הנבדלים מהם והמשותפים והמדוברים מהם והחדשים 8 רש"ע פלקירא, ראשית חכמה ב, 42. — ואמר המשורר: אני בקי באפשרים ובעצם ובמקרים ובקוים מדברים עמנואל, מחברת ט, 75. וכן קוים אין תכלית לסופי, מדבר ואלם וגיליי ר"מ ריאטי, מקדם מעט ג.. — °ונקבעו בחכמת השעור צרופים כגון 9: קַו אֶמְּצָעִים, קַו גֹּבַהּ, קַו חָזִית, קַו יְסוֹד, קַו מוֹקְדִים, קַו הַמִּסְפָּרִים, קַו מַעֲטֶפֶת, קַו נְטִיָּה, קָו עִקְבָּה, קַו עֲקֵבִים, קַו קַרְקַע, קַו רְאִיָּה, קַו רָמָה, קַו שֶׁבֶר, קַו שַׁרְשֶׁרֶת; קוָ אֶמְצָעִי, קָו בֵּיצִי, קָו בָּרְגִי, קָו דוּ-רִבּוּעִי, קָו יוֹצֵר, קָו לוֹפֵף, קָו לָפוּף, קָו מַדְרִיךְ, קָו מַנְחֶה, קָו עוֹטֵף, קָו רָאשִׁי, קָו רִבּוּעִי, קָו שָׁבוּר, קָו תִּיכוֹן; אַרְבַּע-קָו, שְׁלֹשׁ-קָו.— °ובכתיבת הארץ, קָו הָאֹרֶךְ, קו דמיוני הנמשך על כדור הארץ ממזרח למערב 10 וקָו הַשָּׁוֶה, קַו הַשֹׁוִי, קָו הַמַּשְׁוֶה, קַו הַמִּישׁוֹ]]ר, המעגל הגדול על כדור הארץ, הנמצא במרחק שוה משני הקטבים במישור מאֻנך לציר,  Äquator; équateuer; equator, וְקַו הָרֹחַב קַו הַצָּהֳרַיִם, קָו הָאֶמְצָעִי, קו דמיוני הנמשך על כדור הארץ מצפון לדרום דרך הקטבים, Meridian; méridien; meridian: והיבשה הנקראת ארץ נחלקת לד' חלקים בשני קוים שאדם חושב בלבו כאלו הקוים האלה חולקים אותה, האחד הולך ממזרח למערב וקו הזה הוא באורך הארץ ונקרא קו השוה, והשני הולך מן הצפון אל הדרום והקו הזה הוא ברחב הארץ ונקרא קו האמצעי [[מקור: ראב"ח, ספר העבור א, 6. מהם השוכנים על קו השוה אשר בארץ, והוא קו האורך, היום והלילה להם שוים לעולם אין האחד מוסיף על השני בכל ימות השנה, על הסדר הזה הוא ענין השוכנים על קו השוה מראש מזרח ועד סוף מערב שם 7. אז נתן הון רב ליהודי שהעתיק הספר הנזכר, שילך לעיר ארין, שהיה תהת קו השוה, תחת ראש טלה ומאזנים וכל ימי השנה ימים ולילות שוים הן, לא יקצרו ולא ולא יארכו הוא, פתח דבר לספר אלמתני, שם שם 108. הקו השוה, שם לקו הסובב בעגולה גדולה עוברת על מרכז העולם מדומה ממזרח למערב עומדת על עגולת אופ]ק העולם על זוית נצבת, והקו ההוא באמצע העולם, תמיד חצי העולם לצד צפונו והחצי לצד דרומו, והיום והלילה שוים לכל העומדים תחתיו מפני זה, ועל כן הוסיף בו הרב המהלך באמצע העולם לתוספת ביאור, כי אין בלשון הפילוסופים רק הקו השוה או משוה היום, והוא הוסיף בלשונו המהלך באמצע העולם, והוא שרחקו משני הקטבים שוה, כלומר כל הקוים היוצאים מהם אל אי זה מקום שיהיה מן הקו ההוא כלם שוים ר"ש א"ת, פרוש המלות הזרות, הקו השוה. והישוב מצד הצפוני הוא נפסק מגבול קו רוחב ששה וששים חלקים עד מקום הקטב הצפוני הוא, אותות השמים, כ"י ביה"ס כזנתנסי. וחצי העגול הזה יקרא קו הארך לפי שהוא נמשך על אורך הישוב ממזרח למערב וכו' ועוד יקרא קו השוה וזה מפני שסגולת המקומות עליו באורך הישוב הוא שבהם לבדם הוא שוה כל יום ויום מימי השנה ללילה הסמוך לו וכו' והחצי העגולה השני וכו' העובר מנקודת ד שבקצה דרום ועד נקודת ג שבקצה צפון ויקרא קו הרוחב, וזה לפי שממנו תלקח מדת רוחב הישוב וכו' היבשה נחלקת בקו השוה לב' חצאין הא' הוא צפוני והשני דרומי, וכן היא נחלקת כמו כן בקו הרוחב לב' חצאין האק מזרחי והב' מערבי ר"י ישראלי, יסוד עולם ב ג, כא:. ואעביר ע"ג היבשה ג' חצאי עגולות קטנות מקבילות זו לזו ולקו השוה מקצה המערב ועד קצה המזרח וכו' והקוים האלה 11 ואחיהם יקראו קו האורך לפי שמהם תלקח קשת אורך המדינה וכו' שם שם כב.. ותקָרא העגולה הזאת קו השווי, והיא אשר תגביל אורך הארץ ממזרח למערב או ההפך ותחלק הארץ בשני חצאים, האחד צפוני והאחד דרומי ס' הגדרים, ערך משוה היום. ומעתה את תחשוב במחשבתך עגול גדול באמצע גבנונית הארץ ממזרח למערב המחלק אותה לשני חצאים שוים אשר חצי האחד הוא חצי הצפוני והשני חצי הדרומי, עגול הזה יקרא קו המשוה (עקוואטאר) ר"ש בלוך, שבילי עולם ג, 8. — °ובתכונה קָו הַשָּׁוֶה של העולם:אם תרצה לידע כמה מעלות הירח נוטה מעל הקו השוה כנגד צפון העולם או כנגד דרום העולם שם יט ג. ומראש מזל טלה יתחילו המזלות לנטות מעט מעט ולהתרחק מעל הקו השוה כנגד הצפון עד ראש סרטן  שם יט ג. — קַו אוֹפַן חֲצִי הַיּוֹם: קו אופן חצי היום וכו' והוא הקו הישק החקוק בשטח האופק עובר על מרכז האופק מדרום לצפון שבו הוא משתתף שטח האופק עם שטח אופן חצי היום לשם ר"י הישראלי, יסוד עולם ב ד, כג.. ועתה הוי יודע כי כשיגיע ראש צל העומד הזה בכל יום ויום מימי השנה לחנות על נקודה ידועה לו מקו חצי היום הזה המשוך והמוצע בשטח אופקך כי אז הוא רגע חצות היום ההוא במקומך וגם באחד אחד משאר המקומו' המשתתפים עמו באורך שם, כג:. — °והַקָּו הַלָּקוּתִי, קַו הַלְּקוּת, קוַ הַקַּדְרוּת, קַו הַשַֹּחֲרוּת, Ekliptik; écliptique; ecliptic: והקו אשר יחתור אזור המזלות לשני חצאין וישאר שש מעלות לצד צפון ושש לצד דרום יקרא הקו הלקותיי וכו' והשמש מהלכו לעולם בזה הקו הלקותיי, לא יטת ימין ושמאל ראב"ח הנשיא, אשפירא ב מז:. גם קו חלקות יפרד מאופקם או מעגול ראייתם ולא יהיה בהם קו הלקות שוה לאופקם רק אופקם יחתוך את קו הלקות לשני חלקים שוים דוד גנז, נחמד ונעים קכד. ויש ברקיע קו חולק את עיגול המזלות ברחבו לשני חלקים שוים ויהיו ששה מעלות מצד זה וששה מצד זה והקו ההוא הוא דרך השמש ונקרא קו הקדרות לפי שכשהחמה והלבנה שניהם תחת הקו ההוא והיו זה כנגד זה או זה אצל זה אזי יהיה קדרות לשמש או לירח ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ב ג. ונקרא ג"כ זה הקו (של מהלך השמש) קו הקדרות ובלשון לטיי"ן לינ"א עקליפטיקו"א דוד גנז, נחמד ונעים, קז. מסלות כל שאר כוכבי לכת בלתי נטויות הרבה ימין ושמאל ממסלת הארץ הנקרא בלשון לע"ז (עקליפטיק) ובלשוננו קו השחרות ר"ד מפריזנהויזן, מוסדות תבל לו, כט:. — °וקַו הַתְּלִי 12, במשמ' זו: ואמר הפיטן: ובליל ארבעה עשר אם יעמדו על קו התלי שניהם (הירח והשמש), ויפריד ביניהם, אז הירח לא יהל אורו, וידעך נרו וכו' ובהדבקו בסוף החדש עם החצה, אם יהי תלי ביניהם, ועל קו אחד יעמדו שניהם, אז יעמד הירח לפני השמש כעב שחורה, ויסתיר מעין כל ראיה מאורה רשב"ג, כתר מלכות, מי יזכיר. — °קַו הַמַּזָּלוֹת: והשמש לבדה שומרת קו המזלות לא תטה ימין ושמאל והיא תקיף כל המזלות בשס"ה ימים וחמש שעות וחלקי שעה והיא שנת החמה ראב"ע, אגרת השבת, פתיח' קבוצת קונטרסים, ח:. — °קַו הַחַמָּה, קַו הַמּוֹרֶה: ואמשיך אליו עוד קו הז"ע היוצא מנקודת ה ועובר על מרכז החמה ונמשך עד נקודת ע מהמזלות כדי להראותך שעלי' הוא נראית מקו החמה האמיתי לשם בעת הזאת ולפיכך יקרא הקו הזה בשם קו המורה ר"י הישראלי, יסוד עולם ג א, לט.. — °קַו הָאֹפֶק, אֹפֶק, Horizont; horizon: אופקך וכו' הוא שטח העגולה הגדולה המוצעת והמתוחה בחלל העולם שמרכזו הוא קבוע תחת כפות רגליך כשאתה עומד ומשם היא עגולת האופק הזאת הולכת ונמתחת עד לעקמומית ממזרחך לצפונך ולמערבך לדרומך ועד למזרחך והעגולה הקוית הזאת תקרא קו האופק ר"י הישראלי, יסוד עולם, ב ד, כב:. קו האופק האמור דומה במראיתו לחוט הולך וסובב ממזרח לצפון למערב ולדרום ועד למזרח וכרלו קצוי השמים ושוליהם הם דבוקי' בו עד קצוי ארץ לפי הנראה וכו' וסגולת קו האופק היא כי מפאת מזרחו אנו רואין את השמש ואת הירח ואת הכוכבים צומחים וזורחים יום יום ועולים כדי לסבוב ולרוץ ברקיע שממעל כמו שבפאת מערב אנו רואיו אותם שוקעי' ובאים תחת האופק כדי לסבוב בדרכם ולרוץ ברקיע שמתחת עד שיגיעו לקו המזרח וכו' שם ב ד, כג.. — °קַו הַקֹּומָה: ועתה הוי יודע כי הקו הישר הנמשך במחשבה בין מרכז האופק ובין הנקודה מהרקיע שנוכח הקדקד תקראהו הקומה והוא נצב לפי כן על שטח האופק כמו עמוד והנקודה מהרקיע שכנגד נקודת נוכח הקדקד הקבועה באמצע הרקיע שמתחת תקרא נקודת נוכח הרגל, וידוע הוא וברור ששתי נקודות הנגדיות האלו הם קוטבי האופק והקו הנמשך ביניהם במחשבה לבוד על קו הקומה הוא עובר על מרכז הארץ שם ב ד, כב:. ועי' קוֹמָה. — °וקָו, במשמ' קרן אור או קרן קול, Strahl; rayon; ray, beam: קוים ניצוציים מלחמות השם ה ב ו; כל מלאכת הגיון, מופת, מו. הקו הניצוצי ר"ח קרשקש, אור ה' ב א . הקול יתפשט כמו האויר בקרנים הוא קוים ישרים וחכמי הטבע ישתמשו ג"כ בלשון קרני או קוי הקול יאוועל, למודי הטבע, סט.. — °וקָו, קָו הַשִּׁשִּׁי, קוָ אֶמְצָעיִ, מדה אמצעית בעשר הספירות, רחמים ותפארת, ואמר המשורר: באךף נקשרו בינה ומלכות ותפארת בקו מבדיל לשורות ר"ש שבזי, אהובי, שירי תימן 96. טובו בכל עולם ממולא, וקו הששי הנחיל עדתו האצולה הוא, איומה, שם, 100. כוין תרין ההי"ן וקו בראי ודסתים מלגיו הוא, שרד, שם, 145. בין ימין ושמאל מבשמת, קו אמצע עולה ונעלמת הוא, אהבת, שם, 147. יום שבת תשמח מאד נפשי, תתאוה לעלות להר קדשי, מאתמול תחזיק בקו ששי הוא, יום שבת, שם, 164. — °וצרופים שונים: קַו אֲוִיר, קַו הָאֵשׁ, קַו בִּצּוּרִים, קַו הֶחָזִית, קַו מָגֵן, קַו נְסִיעוֹת;  ובסימני הפִּיסוק, קוָ מַפְרִיד נהוג בספרות ובדבור.