ב. קָוַץ

* 1, פ"ע, בינ' פָעוּּ' קָווץ, — כמו כָּוַץ, התכוץ2, Zusammenschrumpfen, sich zusammenziehen: se rétécir.contracter, resserrer; to shrink:  לולב כפוף, קווץ, סדוק, עקום דומה למגל , פסול (סוכה לא: — לב),.

— נִפע' °נִקְוַץ, — כמו קל: שרוע וקלוט הוא אשר נקווצו עצביו ונקווצה רגלו (ר"י א",, סה"ש  לריב"ג, קלט).

— פִע' °קִוֶּץ, — גרם לדבר שיתכוץ: מניע, תנועת ההנתק, ישולח ממוחו ויבא אל העצב ויקווצה3 ןכו' (אמו"ר לראבי"ד, א ו, 30)..

— הִתפ', °הִתְקַוֵּץ, — כמו קל ונִפע': ויתקויץ או יתפשט העצל אשר אותו העצב נאחז בו (שם שם). ויתקווצו (הילדים) גם כן בקדוחותיהם ואעפ"י שיהיו קדוחותיהם קלות (קאנון ג ב ב).



1 [הצורות קָוַץ, כָּוַץ, וגם קָפַץ, קָבַץ, קָמַץ, וכנראה אף גוץ, אינן אלא מבטאים של שרש אחד שעקר משמעותו סגר, אסף יחד. ועי׳ קָמַץ, קָפַץ, הערות.]

2 [כך לפי הערוך, ועי׳ א. קָוַץ.]

3 [ואולי בנין קל. ועי' בדגמאות של *כָּוַץ, הפע', שאפשר לקראן אף בבנין פִע'.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים