*, ש"ז, תכונת מי שהוא קטן, גיל הקטן, כמו קַטְנוּת, Kleinheit; petitesse; smallness: ואלו נאמנין להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן, נאמן אדם לומר זה כתב ידו של אבא וכו' (כתוב' ב י). — ובסהמ"א: עד הוא בקטנו ובנערו (כתובת וינוסה, קאסוטו, קדם ב, 137). הקישואין, והדלועין וכו' חייבין בקוטנן כמו שביארנו ושאר הירק שאינו ראוי לאכילה עד שיגדיל אינו חייב עד שיהא ראוי לאכילה (רמב"ם, מעשר' ב ה). לפי קטן דעתו ועניותו (מובא ב Zunz, Gesam. Schr. III, עמ' 48). — ואמר הפיטן: יסר הסהר ונתמעט לשעתו וכו' ונחמו בתנחומי קוטן ולא נתקררה דעתו (בנימן בר זרח, אלהינו, יוצ' שבת בראשית, מחז' איטל' א, סג:).