קַטְנוּת

* 1, ש"נ, תכונת מי שהוא קטן בגיל ובמעלה2, כמו ב. קֹטֶן: כשם שבקטנותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו בתורה כן במלכותו הקטין עצמו אצל מי שגדול ממנו בחכמה (מגי' יא.). בת לאביה מטמונת שוא וכובקטנותה3 שמא תתפתה (אביי בשם ספר בן סירא, סנה' ק:). דיהב לה שתים בימי קטנות ושתים בימי נערות (נדה סה.). אוי לו למלך שבקטנותו הצליח ובזקנותו לא הצליח (מד"ר איכ', פתיח', ר' יוחנן). ובמשמ' תכונת מי שהוא קטן בעיני עצמו, ענותנות: ודוד הוא הקטן, הוא בקטנותו מתחלתו ועד סופו, כשם שבקטנותו הקטין עצמו וכו (מגי' יא.). ובמשמ' קטנות אמנה, חֹסר אמונה: מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבאקטנות שהיה בהן שלא האמינו בהקב"ה (ר' אלעזר, סוטה מח:). ובסהמ"א: אך משה ע"ה לא טען בהתאחרו מן השליחות כי אם בבזותו את נפשו וקטנותה בעיניו (ר"י א"ת, הרקמה לד, 218). כי כח החכמה הנראית ביצירת הפיל לפי גודל גופו איננו יותר נפלא מכח החכמה הנראית ביצירת הנמלה לפי קטנותה (הוא, חו"ה, היחוד ז). וכמו כן ענין הקטנות והגדלות בעבירות (שם, התשובה ז). שיתבונן ערכו בין העליונים והתחתונים ויתבאר לו קטנותו וזעירותו בין יצירות הבורא יתברך (שם, חשבון הנפש ג). שאין לכדור הארץ כנגד הגלגל העליון שום שיעור מורגש ולא שום ערך מפני עוצם קטנותה אצל רוב גדלו (ר"י הישראלי, יסוד עולם ב א, יז:). שלשה ספרים אמר שלמה וכו' שיר השירים בקטנותו משלי בילדותו וקהלת בזקנותו (מנוה"מ לר"י אלנקאוה ד, 468). לא יכלו החרטומים להביא הכנים מרחוק במעשה שדים לרוב קטנותם (תשו' ריב"ש צב). וכן יכול להעיד על כתב יד אחיו או על כתב יד רבו שראה בקטנותו4 (שו"ע חו"מ מו יז). ואמר המשורר: אני הקל שמי דוד חברך בקלותי וקטנותי בשירות (דוד, ידידי קוס, שירי תימן, 67).



1 [בארמ' קטנותא.]

2 [במשנה בסוף סוטה כתוב: משמת ר' יוסי קטנותא (נוסח אחר: קטנתא, קיטונתא, ובתוספת' צוק"מ שם טו ה: בן קיטנית, ובדפוס': איש קטנתא) פסקו חסידים. ולמה נקרא שמו קטנותא שהיה קטנותן של חסידים, ע"כ. וב בבלי שם מט: שהיה מקטני חסידים, ובקצת דפוסים: שהוא קוטנה של חסידות או: נתקטנה חסידות מישראל, ע"כ. ובירוש' ב"ק ג ז: ולמה נקרא שמו קטנותה שהיה קטן החסידים, ע"כ. ונראה שהיה הנכון: שהיה קטנן של חסידים, במשמ' הצעיר והאחרון שבהם, כפרוש רש"י במשנה: היה מקטניהם וסופם, ע"כ, ואין כאן תאר ע"מ פעלתן.
ואמנם במשנה שבירוש' ובמדב"מ ובגמרה שבירוש' שם: שהיה תמציתן של (צדיקים ושל) חסידים, אך אין זה אלא פרוש שבא במקום המלה המקורית במשמ' שמרים ועכבת שבכוס.
ור' יעקב עכסאי במכתב אל הרשב"א המובא בראש תרגום פרוש המשנה להרמב"ם לסדר נשים בדפוס וילנא משתמש במלה קטונתן (ז"א קטנתן של חסידים) ככנוי כבוד, וז"ל: הוא קצין ראשינו ועטרת לאנשי המעלות ולחסידים קטונתן, ע"כ.
ואמנם אין להניח שהתכונו חז"ל לבאור לשוני של השם קטונתא, אלא כונתם לדרשה, ואין להניח מלה קטנתה בעבר' במשמ' קרובה, אלא כנראה יש כאן שם ארמי של אביו או של אמו של התנא, או אפילו של מקומו, הנתון להתפרש בדרכים שונות.]

 

3 ב"ס גני' מב יבבתוליה פן תפותה.]

4 [במשנ' (כתוב' ב י): בקוטנן, עי' ב. קֹטֶן.]

חיפוש במילון: