°, ש"ז, — כמו ב. קֹטֶן, קַטְנוּת, ואמר המשורר: כשור יאכל עשבי קטנו ורב מעללים הוא מקטנו1 (עזרא הבבלי, תוכח' מוסר, נג:) התהלך באמונה מימי קטנך1 ותן לעניים ממיני קטנך (שם, צב:).