א. קֵטֶן

°, ש"ז, — כמו קִטְנִית, ואמר המשורר: כשור יאכל עשבי קטנו ורע מעללים הוא מקטנו (עזרא הבבלי, תוכח' מוסר, נג:). התהלך באמונה מימי קטנך ותן לעניים ממיני קטנך (שם, צב:).

חיפוש במילון: