ב. קַָלַל

° 1,  קל לא נמצא.

— פֻע', קֻלַּל, בינ' מְקֻלָּּל, — נעשה קָלָל וחלק, מחֻלק: פניהם מקללים כעין החשמלים (ראב"ע, אגרת חי בן מקיץ, ובממלכה השמינית, כהנא ב, 53).



1 [נגזר מן קֶלֶל.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים