ב. קֹמֶט
*, ש"ז, — קֹמֶט שבגלגל העין, מרכז שבו: העוה"ז דומה לגלגל עינו של אדם, לבן שבו זה אוקיינוס שמקיף את כל העולם, שחור שבו זה העולם, קומט שבשחור1 זה ירושלים, פרצוף שבקומט2 זה בית המקדש3 (אבא איסי בן יוחנן משום שמואל הקטן, דא"ז ט).
1 [בהוצ' היגר' עמ' 151: קמט שבו.]
2 [בהוצ' היגר' שם: שבקמט.]
3 [קשה כאן שמוש המלה קומט, כי מה קמט או קומט יש בגלגל העין גופא, שבתוכו יהיה פרצוף פני אדם הנשקף בהביטנו לתוך בבת העין? ואפשר שאין כאן אלא ט"ס במק' קינט', הוא χεντρον במשמ' centrum, מרכז.]