* 1, ש"ז,—  מקום התכוצות והתקפלות העור, הבד וכד', Falte, runzel; pli, ride; fold, wrinkle: אלו בהרות טהורות שהיו וכו' בקמט, ונגלה (נגע' ז א). איזהו סימניה, ר' יוסי הגלילי אומר משיעלה הקמט תחת הדד2 (נדה ה ח). האודם שבשפה נדון בבית הסתרים והקמט שנפשט הרי הוא כעור הבשר לכל דבר (תוספת' נגע' ב יג). —  ומ"ר קְמָטִים, קְמָטִיו:אלו מקומות באדם שאינן מיטמאין בבהרת וכו' הקמטים והקמטים שבצואר (נגע' ו ח). אחר שנתבלה הבשר (של שרה) ורבו הקמטין נתעדן הבשר ונתפשטו הקמטין וחזר יופי למקומו (ר' חסדא, ב"מ פז.). ואמאי קרו לה (ליוכבד שהיתה בת ק"ל שנה) בת, א"ר יהודה בר זבידא, מלמד שנולדו בה סימני נערות, נתעדן הבשר, נתפשטו הקמטין וחזר היופי למקומו (ב"ב קכ.). — *ובית הקמטים, מקום קמטים בגוף האדם, כמו בית השחי: בית הסתרים, בית הקמטים3 אינן צריכין שיבואו בהן מים (מקוא' ח ה). לעולם ילמד אדם בתוך ביתו שתהא אשה מדיחה בית קמטיה במים (רבא, נדה סו:). —  ובסהמ"א: דשיעא, חלקה, כלומ' אין בה קמט כאשר הקיר כשטוחין אותה (ערוך ערך אפי). רוגע הים, שובר הים, מנידו ומרתיחו ונעשה קמטים קמטים (רש"י, ירמ' לא לד). קיטורי בירי אסור וכו' לכויץ קמטין שאדם עושה בבית יד שממלאים אותה בקנה של שבלים חלקים ומקמטים (הוא, מו"ק י:). ודומה למפוח בכבשן האש שבעת וכו' שתדחוק את קמטיו יכניס רוח קרה אל הכבשן וידלק (ר"י עקנין, ס' מוסר ה כא).