*, ש"נ, — מעשה הקומץ (מן הקמח) באצבעותיו מלא קמצו: כל היום כשר וכו' לתנופה להגשה לקמיצה ולהקטרה (מגי' ב ה). מנחת כהנים, מנחת כהן המשיח אין בהן הגשה מפני שאין בהן קמיצה, וכל שאין בהן קמיצה אין בהן הגשה (ר' שמעון, מנח' ה ה). מנחת כהנים ומנחת כהן המשיח אין בהם פתיתה מפני שאין בהם קמיצה, וכל שאין בהם קמיצה אין בהם פתיתה (הוא,שם ו ד). הכהנים, וקמץ, מלמד שהקמיצה מצות כהונה (ספרא ויס, ויקר' פרשה ט). הרי אני דן טעונה קמיצה וטעונה לבונה, מה לבונה קומץ אחד לעשרון אחד, קומץ אחד לששים עשרון, אף קמיצה קומץ אחד לעשרון אחד, קומץ אחד לששים עשרון (שם שם). קמיצה היא הרמה, הרמה היא קמיצה (ספרי במד' כג). שיריים שחסרו בין קמיצה להקטרה אין מקטירין עליהן את הקומץ (יומא מז:). ת"ח המלמדים הלכות קמיצה לכהנים נוטלין שכרן מתרומת הלשכה (רב, כתוב' קו.). וקמיצה היינו שחיטה (רב אשי, מעי' ג:). — מ"ר קְמִיצוֹת: הסמיכות והתנופות וההגשות והקמיצות וההקטרות וכו' נוהגין באנשים ולא בנשים (קדוש' א ה). אין לי אלא זריקת דם והקטר חלבים, מנין יציקות ובלילות תנופות והגשות הקמיצות וההקטרות וכו' (תוספת' דמאי ב ז). — ובסהמ"א, במשמ' פעֻלת הקומץ את ידו: וכל עוד שהיד פתוחה אין שם קמיצה (ר"י גיקטיליה, גנת אגוז ג, אמשט', צד:). — וקְמִיצָה, במשמ' האצבע שעל יד האצבע הקטנה; Ringfinger; doigt annulaire; ring-finger: זו זרת זו קמיצה זו אמה זו אצבע זה גודל (כתוב' ה:). — ובסהמ"א: (אצבע) רביעית הסמוכה לזרת והיא נקראת קמיצה (ערוך ערך חלון). ר' יוסף או', הזהיר בד' דברים אינו בא לידי חולי מעיים, הרגיל לטבול פתו במלח וכן בסוף סעודתו, המטבל ביד ימינו במלח בקמיצה ולא באמתו, ובשיני בקמיצה ובאמה שניהם כאחת וכו' (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ד, ענעלאו, 594). — ובמשמ' קמיצת שפתים במבטא, תנועת הקמץ וסימנה1: וכבר גזרת בספרך כי לא יאמר חסדך בב' נקודות כי אם חסדךָ בקמיצה (תשו' תלמידי מנחם, 43). וזה הדין לקמיצה כאשר נאמר יָפָה (שם, 82). כי לו היה לשד משדים אמר כטעם שד השמן בלי תוספת למ"ד בקמיצת שמן (יהודי בן ששת, תשו' תלמידי דונש, 19). — וקמיצה גדולה, קמץ גדול, קמיצה קטנה, צירה: מצאנו דברים רבים בשתי סמיכות נסמכים וכו' סָריסי פרעה, סמוך בשתי נקודות, וסָריסי המלך, סמוך בקמיצה גדולה, וכמוהו מקֵל לבנה בשתי סמיכות בפתיחה גדולה, מקֵל תפארה סמוך בקמיצה קטנה וכו' על כתֶף ים כנרת סמוך בפתיחה קטנה, זעפו בכתֵף פלישתים סמוך בקמיצה קטנה (הוא, שם, 25).