ב. קֵן

°, ש"ז, מ"ר קִנִּים, — קורה, לוח, Balken, Brett; poutre, planche; beam, board: עשה לך תבת עצי גפר קִנִּים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר (בראש' ו יד).— ובתו"מ: רבי יוסי אומר התחתון נותן את התקרה וכו' מאי תקרה רבי יוסי בר חנינא אמר קינים וסנאין, וסטיני1 א"ר שמעון בן לקיש לווחים (ב"מ קיז.).



1 [שם איש, כפרוש רש"י, תלמידו של ר"ל, ועי' אפשטין במקום הנ"ל.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים