ת"ז, — שתכונתו לקַנֵּא, eifernd, eifersüchtig; jaloux; jealous: כי אנכי יי' אלהיך אל קַנָּא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי (שמות כ ה; דבר' ה ט). כי לא תשתחוה לאל אחר כי יי' קַנָּא שמו אל קַנָּא הוא (שמות לד יד). כי יי' אלהיך אש אכלה הוא אל קַנָּא (דבר' ד כד). כי קל קַנָּא יי' אלהיך בקרבך פן יחרה אף יי' אלהיך בך וכו' (שם ו יה). — ומ"ר קַנָּאִים, קַנָּאוֹת, עי' קַנַּאי.