ג. קֵן

°, ש"ז, — כמו קַיִן במשמ' חנית, ואמר המשורר: חשוב היטב ואחר כך תדבר והבן כי לשון כל איש כמו קן ומליך יעופפו לאזנם ולהם לא יהי על לבך קן (רמב"ע, תרשיש י, 90).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים