*, ש"נ, — א) מקום קציצת עצים, יער שקוצצים ממנו האילנות לעץ, לבנין1: לאחד שהיה לו קצצה של ארזין ומכרה בדבר קל, והלך הלוקח ועשה בה תיבות ומגדלים שדה ושדות וכו' (רבי יוסי, מד"ר שה"ש ד, גן נעול); וכעין זה (פסיק' ר"כ, ויהי בשלח, בובר, פד.); (והזהיר, שמות, יט.). שאם קדם היורש ותפש מוציאין מידו, ותני כן, אילנות וקצצות זקינים ונערים מוציאין מידן (ירוש' כתוב' ח י). — ב) מעשה הקוצץ נסרים, כמו קִצָּה: הקוצץ בקורות לא יהא מחליק ומדריג, מדריג ומחליק, אלא מתכוין שתהא קיצצתן2 שוה (ירוש' שביע' ד ה). — ג) טכס סמלי להנתק בן אדם מרכושו או ממשפחתו3: נאמן אדם לומר אמר לי אבא משפחה זו טמאה, משפחה זו טהורה, ושאכלנו בקצצה שבין פלוני לפלוני (תוספת' כתוב' ג ג). ת"ר נאמן התינוק לומר כך אמר לי אבא משפחה זו טהורה, משפחה זו טמאה וכו' ושאכלנו בקצצה של בת פלוני לפלוני וכו' מאי קצצה4 דתנו רבנן כיצד קצצה4 א' מן האחין שנשא אשה שאינה הוגנת לו באין בני משפחה ומביאין חבית מלאה פירות ושוברין אותה באמצע רחבה ואומרים אחינו בית ישראל שמעו אחינו פלוני נשא אשה שאינה הוגנת לו ומתייראים אנו שמא יתערב זרעו בזרעינו, בואו וקחו לכם דוגמא לדורות שלא יתערב זרעו בזרעינו, וזו היא קצצה שהתינוק נאמן להעיד עליה (בבלי שם כח:). בראשונה היו קונין בשליפת המנעל וכו' חזרו להיות קונים בקצצה5, מהו בקצצה6, בשעה שהיה אדם מוכר שדה אחוזתו היו קרוביו מביאין חביות וממלין אותן קליות ואגוזים ושוברין לפני התינוקות והתינוקות מלקטין ואומר נקצץ פלוני מאחוזתו, ובשעה שהיה מחזירה לו היו עושין כך ואומר חזר פלוני לאחוזתו. אמר ר' יוסה בי ר' בון אף מי שהוא נושא אשה שאינה הוגנת לו היו קרוביו מביאין חבית וממלין אותן קליות ואגוזים ושוברין לפני התינוקות והתינוקות מלקטין ואומרין נקצץ פלוני ממשפחתו, ובשעה שהוא מגרשה היו עושין כן ואומרין חזר פלו' למשפחתו (ירוש' קדוש' א ה); וכעין זה (מד"ר רות ז). — ובסהמ"א: ואכלנו בקצצה של פלוני שהאכילוני אחיו כדי להודיע שאחיהם פלוני נשא אשה שאינה הוגנת לו (רמב"ם, עדות יד ג).