1 [כן בארמ' קנה, קנא, בערב' קנא قنا, בשבא' והכוש' קני, באוגרית בכנוי של האלה רבת את'רת ים: קנית אלם, קינת האלים; באשור' אין תמורה מוסמכת לשרש זה. בכתבות הכנעניות בא מקנא (במשמ' בקר וצאן) ואף מקנת (בפונית חדשה במשמ' מקנת כסף). יש שרואים, כנראה שלא בצדק, שני שרשים שונים בפעל קנה, א) במשמ' לקח בכסף וכדו', ב) במשמ' יצר ועשה, אך כמו בלשונות אחרות כך אפשר לראות גם בשמית את המשמ' קנה בכסף כהתפתחות של ההוראה עשה (השוה  עשה במשמ' כזו (בראש' יב ה; שם לא א) ועוד. מצד אחר גזר יוסף הלוי (JA9-ser.,XIV, עמ' 334 וכו') קָנָה במשמ' המקח מן קָנֶה בהוראת (קנה) המאזנים, בהשואת הארמ' זבן (קנה) לאשור' זִבָּנִיתֻ, מאזנים, אך כנראה יש לראות את השם זִבָּנִיתֻ (במק' בִזָנִיתֻ) כנגזר מן הפעל זבן-זון, שהיא תמורת וזן وزن  בערב' במשמ' שָׁקַל, שממנו אף מאזנים בעבר'. ועי' בהערה לערך קָנָה.]