קְנֹבֶת

* 1, קנובת, ש"נ, — מה שקנבו מן הירקות: קנובת ירק שבגינה הרי זו מותרת (תוספת' דמאי ד ד).



1 [בקצת נסחות במק' זה קניבת, ויש שמנקדים קְנָבָת ואף קְנוּבַת, ואינו נראה ועי' קְנִיבָה.]

חיפוש במילון: