קְנֹבֶת
* 1, קנובת, ש"נ, — מה שקנבו מן הירקות: קנובת ירק שבגינה הרי זו מותרת (תוספת' דמאי ד ד).
1 [בקצת נסחות במק' זה קניבת, ויש שמנקדים קְנָבָת ואף קְנוּבַת, ואינו נראה ועי' קְנִיבָה.]
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.