1, פ"י, קַצֹּתָה, קְצוּצֵי, — קָצַץ את כף היד, קטע וכרת אותה: כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלח ידה והחזיקה במבשיו וְקַצֹּתָה את כפה לא תחוס עינך דבר' כה יב). — וְקָצַץ את פאת הראש, רק בינ' פָעוּ', קְצוּצֵי פֵאָה, כנוי לקצת בני קדם2: ועל בני עמון ועל מואב ועל כל קְצוּצֵי פאה  היושבים במדבר ירמ' ט כה. את דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קְצוּצֵי פאה ואת כל מלכי ערב שם כה כג–כד. לקדר ולממלכות חצר וכו' והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל רוח קְצוּצֵי פאה שם מט כח–לב. ועי' פֵּאָה. —  ובתו"מ3, קצץ ידיו ורגליו: בשעה שאמר לו הקב"ה (לנחש) על גחונך תלך ירדו מלאכי השרת וקצצו ידיו ורגליו  מד"ר בראש' כ. —  *ואת ראש הנדון: מצות הנהרגין היו מתיזין את ראשו בסיף וכו' ר' יהודה אומר נוול הוא זה אלא מניח את ראשו על הסדן וקוצץ4 בקפיץ סנה' ז ג. *ואבר: אבר שיצא מקצתו  חותך עד שמגיע לעצם וכו' ובמוקדשין קוצץ בקופיץ שאין בו משום שבירת העצם  פסח' ז יב. — *ועצם: העצמות והגידין והנותר ישרפו בששה עשר ויקוץ מפני המוח שבקולית ויחלוץ את הבשר מן העצם ויהנה מן העצם ירוש' שם שם ט. — *ואת הצפרנים: וגלחה את ראשה (ועשתה את צפרניה), ר' אליעזר אומר תקוץ, ר' עקיבא אומר תגדל ספרי דבר' ריב. — *ואת הבהרת: מי שהיתה בו בהרת ונקצצה טהורה, קצצה מתכון ר' אליעזר אומר, לכשילד לו נגע אחר יטהר  ממנו נגע' ז ה. ימול בשר ערלתו, ואע"פ שיש שם בהרת יקוץ ת"ר, שבת קלב:. לקוץ בהרתו הוא מתכוין רב עמרם, שם קלג.. — *וקצץ אילנות, קורות, קנים, נטיעות, שחת וכדו': הקוצץ קורות שקמה לא יחפהו בעפר שביע' ד ה. אין קוצצין בתולת שקמה בשביעית שם שם. המזנב בגפנים והקוצץ קנים, ר' יוסי הגלילי אומר ירחיק טפח, ר' עקיבא אומר קוצץ כדרכו בקרדום או במגל ובמגירה ובכל מה שירצה שם שם ו. מאימתי אין קוצצין האילן בשביעית, בש"א כל האילן משיוציא שם שם י. וכל אילן כיון שבא לעונת המעשרות מותר לקוצצו, כמה יהיה בזית ולא יקוצנו, רובע שם שם. הדלה עליה (על הסכה) את הגפן ןאת הדלעת וכו' פסולה, ואם היה סבוך הרבה מהן או שקצצן כשרה סכה א ד. הקוצץ נטיעותיו אף על פי שאינו רשאי פטור, אחרים שקצצו את נטיעותיו חיבים ב"ק ח ו. ומהלך בתוך שדה חבירו להציל את נחילו וכו' אבל לא יקוץ את שוכו על מנת לתן את הדמים, ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר אף קוצץ  ונותן את הדמים שם י ב. נתנו לו זמן לקוץ את האילן ולסתור את הכותל ונפלו בתוך הזמן פטור ב"מ י ד. מרחיקין את האילן מן העיר וכו' אם העיר קדמה קוצץ ואינו נותן דמים ואם אילן קדם קוצץ ונותן דמים, ספק זה קדם וספק זה קדם קוצץ ואינו נותן דמים ב"ב ב ז. מרחיקין את האילן מן הבור וכו' אם הבור קדמה קוצץ ונותן דמים ואם אילן קדם לא יקוץ, ר' יוסי אומר, אף על פי שהבור קדם לאילן לא יקוץ וכו' שם שם יא. היה חופר בור שיח ומערה קוצץ (שרשי האילן) ויורד שם שם יב. אילן שהוא נוטה לשדה חבירו קוצץ מלא במקור נדפס 'אלא' המרדע על גבי המחרשה שם שם יג. אילן שהוא נוטה לרשות הרבים קוצץ כדי שיהא גמל עובר ורוכבו שם שם יד. אין מוכרים להם (לעכו"ם) כל דבר שהוא במחובר לקרקע וכו' ר' יהודה אומר מוכר הוא על מנת לקוץ ע"ז א ח. אין אדם רשאי לקוץ את כרמו בשביעית משיוודע הפרי תוספת' פאה ג יה. בצלים הקצוצין שריקנן לפני ראש השנה מתעשרין לשעבר ומותרין בשביעית ר' שמעון בן גמליאל, שם שביע' ב ט. הקוצץ קנים מגביה טפח וקוצץ שם שם ג יט. מפני ארבעה דברים המאורות לוקין, על כותבי פלסתר וכו' ועל קוצצי אילנות טובים שם סכה ב ה. זיתים לקוץ אינו רשאי לשרש את כולן כאחד   ב"ב, ד ז. מוכרין להן שחת קצוצה ותבואה קצורה ואילנות קצוצות, ר' יהודה אומר שחת לגוז על מנת שתיגזז ותבואה לקצור על מנת שתיקצור ואילנות לקוץ על מנת שיקציצו שם ט"ז ב ד. מנין אתה אומר שאם קצץ אשירה והחליפה אפי' עשרה פעמים חייב לקוצצה ת"ל אבד תאבדון ספרי דבר' ס. מנין לקוצץ את האשירה שחייב לשרש אחריה ת"ל ואבדתם את שמם מן המקום ההוא ר' אליעזר, שם שם סא. ולא היה לילך לך לסוף העולם להניח בעל הגינה שיקוץ5 את קוצין ר' יהושע בן קרחה, ירוש' מעשר' ג ח. הכל מודין שלא יקוץ לו ארזים שם משקין יא ו. הרגת שירי קצצתה6 נטיעותי והלה או' איני יודע חייב ר' אבהו, שם ב"ק ח ח. קוצצין עצים במועד לצורך המועד וכו' ואם קצץ והותיר ה"ז מותר ת"ר, מו"ק יב:. קוצץ אדם דקל במועד אף על פי שאינו צריך אלא לנסורת שלו רב חננאל בשם רב, שם שם. אל עמק שוה, ר' ברכיה ור' חנינא בשם ר' שמואל בר נחמן, ששם השוו כל אומות העולם וקצצו ארז ועשו בימה גדולה והושיבו אותו (את אברהם) בתוכה וכו' מד"ר בראש' מג. למלך שנתן אוסיא לאוהבו, לאחר זמן בקש המלך לקוץ מתוכה חמשה אילני סרק ריב"ל, שם שם מט. הגדיל הכרם ועשה יין והחמיץ וכו' אמר (המלך) לאריס לך וקוץ אותה וכו' שם שמות מג. למלך שהיה לו פרדס ומצאו מלא חוחין ודרדרין, הביא קצצים לקוצו7 ר יהודה ב"ר סימון, שם ויקרא כג. לאדם שבא לקוץ את אילן, מי שאינו בקי קוצץ את הנופים כל ענף וענף ומתייגע והפיקח מגלה את השרשין וקוצץ שם במד' כ. ויכנסו לכרם ויקצצו את גפניו פסיק' רב', ויהי בעת שסרחה, קלא.. — *וקצץ בגד:  בגד המוסגר וכו' קצצו ועשאו מוכין טהור וכו' והמוחלט וכו' קצצו ועשאו מוכין טמא נגע' יא יב  *וקצץ מטבע שנפסלה, ידות כלים וכדו': סלע שנפסלה וכו' עד כמה תפסל ויהא רשאי לקימה, עד שני דינרין, פחות מכאן יקוץ כלים יב ז. כל ידות הכלים שהן ארוכין ןעתיד לקצוץ מטבילן עד מקום המדה מקו' י ה. הקודח והגורר והקוצץ וכו' אינו חייב עד שיקדח את כולו וכו' עד שיקוץ את כולו תוספת' שבת יא ג.8 ועי' קְצֹצֶת. — ב) *בהשאלה, קצץ בן אדם, שם לו קץ, השתיקו: וקוץ הוליד את ענוב, וקוץ זה כלב שקצץ מרגלים שם שמות א. — *ובינ' קוֹצֵץ, רשע, משחית ומכלה: ר"ש בן לקיש אמר גוים אין להן יחסין וכו' והא כתיב וישלח המלך אסא אל בן הדד בן טברימון בן חזיון מלך ארם היושב בדמשק לאמר, קצץ בן קוצץ, כמה דאת אמר כי המן בן המדתא , וכי בן המדתא היה, אלא צורר בן צורר, אוף הכא קוצץ בן קוצץ ירוש' יבמ' ב ו. ודי מהלכין בגוה יכיל להשפל' בלשצ' מלכא ודרריוש מדאה, והיכן הוא אויל מרודך, ר' אלעזר אמר, כדי לסמוך רשע אל רשע, קוצץ לקוצץ, גיותן לגיותן מד"ר בראש' פה. לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות, באותה  שעה שמח משה ואמר אין בישראל קוצץ בן קוצץ פסי' ר"כ, סליחות, בובר, קסז:. —  ג) *וקצץ, קצץ סכום של כסף, שכר, מזונות עם פלוני לפלוני, פסק והקציב לתת לו או לקבל כך וכך, anweisen, festsetzen; assigner, fixer; to grant, fix: משרבו עוברי עבירה (שעברו על אסור שביעית) התקינו שיהא זה מלקט מתוך של זה וזה מלקט מתוך של זה שלא בטובה ואין צריך לומר שיקצץ להם מזונות שביע' ד א. קוצץ אדם9 על ידי עצמו וכו' אבל אינו קוצץ על ידי בנו ובתו הקטנים ב"מ ז ו. האונאה ארבעה כסף והטענה שתי כסף, במה דברים אמורים בזמן שמכר לו סתם, אבל אם קצץ עמו אינו כלום אחר הקצה תוספת' שם ג כא. אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער וכו' יצא שער לאחרים אף על פי שאין לו מותר לקוץ הימנו וכו' ופוסק עמו על הגדיש של תבואה וכו' אבל אחרים לא יקוצו על גביו וכו' . אין פוסקין על הביצין של יוצר וכו' באילו העושין בעפר לבן אבל באילו העושין בעפר שחור וכו' מותר לקוץ וכו' אין פוסקין על החלב ועל הגיזין אלא עד שיעשו, התחיל לחלוב מותר לקוץ, התחיל לגוז מותר לקוץ וכו' כל שיש לו גורן קוצץ עמו כשער הגורן וכל שאין לו גורן קוצץ עמו כל זמן שירצה וכו' היו לפניו מאה כור ואמ' לו הרי קמה זו עשויה עליך במאה של זהב מותר, מכור כך וכך אסור, ואם יש לו מותר לקצוץ וליתן לו שם שם ו א–ו. שכרו סתם פודה ומאכיל מעשר ומאכיל, ואם קצץ עימו (שלא יאכל) הרי זה אינו אוכל וכו' שכרו סתם הרי זה אינו אוכל, ואם קצץ עמו (שיאכל) הרי זה אוכל שם שם ח ז. אין משלחין איגרת ביד עכו"ם ע"ש אא"כ קוצץ לו דמים ת"ר שבת יט.. אמר רב מותר שליש בשכרך10 הרי זה מותר, ושמואל אמר לא מצא מותר שליש ילך לביתו ריקן, אלא אמר שמואל קוצץ לו דינר ב"מ סט.. אומר אדם לחבירו הלויני כור חיטין וקוצץ לו דמים  ת"ר, שם עה.. סלע קצצתי לכם באו וטלו שתים שם עו:. שכרו ללקט הרי זה אוכל ופטור וכו' קצץ, אחת אחת יאכל, שתים שתים לא יאכל שם פט:. אומן אומר שתים קצצת לי והלה אומר לא קצצתי לך אלא אחת המוציא מחבירו עליו הראייה שבוע' מה:. — רִבִּית קְצוּצָה, רבית שפסקו עליה מראש, רבית מפֹרשת: —  רבית קצוצה  יוצאת בדיינין, אבק רבית אינה יוצאת בדיינין רבי אלעזר, ב"מ סא:. — ובסהמ"א: מעשה באדם אחד שבא לפני רבי עקיבה, אמ' לו קוץ לי שכרה שלתורה, אמ' לו המתן עד שיבוא בן עזאי, כשבא בן עזאי אמר לו ר' עקיבה קוץ לזה שכרה שלתורה, אמר לו שכר מקרא אתה מבקש או שכר משנה או שכר הגדה, אמ' לו קוץ לי שכר כולם, אמ' לו כת' טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף, אף אתה אם יש לך כסף וזהב הוציא לי שני אלפים דינרי זהב ושני אלפים דינרי כסף על כל דבור ודבור שלתורה ואני אקוץ לך שכרה שלתורה ספר המעשיות, גסטר, 60; וכעין זה מדה"ג שכטר, אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברהם. ספר אלהי ישראל את מנין ימי אויבו וקצץ אותם יוסיפון ג. —  °וקצץ עם פלוני לעשות כך וכך: כל קונטרס וכל מסכתא זימניה הוא, אע"פ שקצץ עמו לכתוב כמה קונטרסים ביחד מרדכי לב"ב תסח. ראובן בקש למסו' מעותיו לשמעון שילוו' אות' בריבית ורצה לקצוץ עמו בסך מבורר תרומת הדשן שב, פיורדא תקלח, פט.. °וקצץ מטבע, במשמ' גזז והמעיט אותה: לימים שבו הנוצרים ובקשו מי שיעיד נגד היאודים ומצאו כרצונם איך ראו היאודי קוצץ המטבע לקוטים מדברי יוסף סמברי, ברלינר, 28. — °וקצוץ במשמ' קצר: ויש שם בני אדם קטנים וקצוצים שקורין בל"א וכו' נפתלי ב"ר יעקב אלחנן, עמק המלך, קעח.. — °ובהנדסה, תמונה קצוצה, מצבה קצוצה, כמו קטומה: עמודי המצבות המוצקות והתמונות הקצוצות ראב"ח הנשיא, חשבון המשיחה והתשבורת, 80. ויש שקורין לה מצבות קצוצות שם, 97. וכן תהיה זריז ומהיר לדרוש על גובה התמונות הקצוצות, ובכל המין הזה השני מהקצוצות אתה צריך אל הצד והתחבולות שם, 104. — ואמר הפיטן: אץ קוצץ בן קוצץ קצוצי לקצץ ר"א קליר, אץ קוצץ, יוצ' זכור. יסרוני בעקרבים חברי עצבים ונפשי במוקשי רצוצה לחוצה קצוצה רעוצה ר"י  הלוי, אתה אדני, שעה"ש 115. דלותי באין שורש וענף כדרור קצוצת כנף מקוה לנו ואין הכל אנחו, יוצ' שבת איכה, מחז' איטל' א, קסד:. — ואמר המשורר: עד תתנם שואלי פת לחם קצוצי בהונים רמב"ע, תרשיש ח, 67. — °ונוהגים להשתמש בבטוי לְשׁוֹן אָץ קוֹצֵץ, להורות על לשון של גבוב מלים.

— פִע', קִצַּץ, קִצֵּץ, יְקַצֵּץ, יְקַצְּצוּ, — א) כמו קל: וינס אדני בזק וירדפו אחריו ויאחזו אותו וַיְקַצְּצוּ את בהנות ידיו ורגליו שפט' א ו. ויצו במקור נדפס 'ויצד' דוד את הנערים ויהרגום (את רכב ובענה)  וַיְקַצְּצוּ את ידיהם ואת רגליהם ויתלו על הברכה בחברון ש"ב ד יב. ואת החנית: משבית מלחמות עד קצה הארץ קשת ישבר וְקִצֵּץ חנית עגלות ישרף באש תהל' מו י. —  ואת החבל, העבות: על גבי חרשו חרשים האריכו למענותם יי' צדיק קִצֵּץ עבות רשעים שם קכט ג–ד. —  וקצץ דלתות וכלים אחרים, קצץ והסיר מהם את הזהב: בעת ההיא קִצֵּץ חזקיה את דלתות היכל יי' ואת האמנות אשר צפה מלך יהודה ויתנם למלך אשור מ"ב יח יו. ויוצא משם (נבוכדנאצר) את כל אוצרות בית יי' ואוצרות בית המלך וַיְקַצֵּץ את כל כלי הזהב אשר עשה שלמה מלך ישראל בהיכל יי' שם כד יג. ויאסף אחז את כלי בית האלהים וַיְקַצֵּץ את כלי בית האלהים דהי"ב כח כד. —  ב) וקצץ פתילים במשמ' קצץ פחי זהב לעשותם פתילים: וירקעו את פחי הזהב וְקִצֵּץ פתילם לעשות בתוך התכלת שמות לט ג. —  ובתו"מ: ששה דברים עשה חזקיה המלך, על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו וכו' קצץ דלתות של היכל ושגרן למלך אשור ולא הודו לו וכו' פסח' ד ט. העדים שאמרו מעידין אנו באיש פלוני שהרג שורו של פלוני וקיצץ נטיעותיו של פלוני וכו' אתה אמרת לקצצן הכל הולך אחר הטענה תוספת' סנה' ו א. למלך שהיה לו בן וכו' ובשעה שהיה מכעיסו היה מקצץ נטיעותיו ירוש' ברכ' ב ח. אפילו מקצץ תורמוסין הוה נטל ידיה רבי זעירא, שם שם ח ב. ארבעה נכנסו לפרדס, אחד הציץ ומת וכו' אחד הציץ וקיצץ בנטיעות וכו' שם חגי' ב א. ניקנור אחד מאפרכי יוונים היה ובכל יום ויום היה מניף ידו על יהודה וירושלים וכו' וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום קצצו בהונות ידיו ורגליו ותלאום בשערי ירושלים וכו' תענ' יח:. למלך שהיה לו פרדס, הכניס לתוכו שני אריסים, אחד היה נוטע אילנות ומקצצן, ואחד לא היה נוטע כל עקר ולא מקצצן, על מי המלך כועס, לא על אותו שהיה נוטע ומקצץ ר' שמעון בן חלפתא, מד"ר דבר' ז. ושלטו בנפשותם ונתנו אליוני ידיהם לתוך פיהם ומרצצים ומקצצים אותם פסיק' רב', ותאמר ציון, קמד.. למלך שהיה לו כרם ונכנסו שונאים לתוכו וקיצצוהו ופיסקוהו פיק' ר"כ, נחמו, בובר, קכח. . — *ובכתיב לקוצץ11 במק' לקַצץ: כל ידות הכלים שהם ארוכין ועתיד לקוצץ מטבילן עד מקום המדה מקוא' י ה. — ואמר הפיטן: קצץ עץ משנה לתלות ולעצמו הכינו עליו להתלות שמעון בר יצחק, אמרו, יוצ' ז פסח. נשאו ראש זדים כי פרו ורבו מכל אדם לקצץ העץ שלחו ידם ר"י הלוי, את נתיבי, שעה"ש 111.     

 —  פֻע', בינ' מְקֻצָּצִים, — שקצצו אותו: ויאמר אדני בזק שבעים מלכים בהנות ידיהם ורגליהם מְקֻצָּצִים היו מלקטים תחת שלחני וכו' שפט' א ז. — ואמר הפיטן: בך יגדעון לצים בך כולם מקוצצים בך לוחמיך מנופצים ואני אשמח בך ראב"ע, בך אומץ, איגר 241. 

 — נִפע', *נִקְצַץ —  שקצצו אותו: יבש המעין, נקצץ האילן, מביא (בכורים) ואינו קורא בכורים א ו, הרי נטיעות האלו קרבן אם אינן נקצצות12 וכו' יש להן פדיון, הרי נטיעות האלו קרבן עד שיקצצו וכו' אין להן פדיון נדר' ג ה. מי שהיתה בו בהרת ונקצצה טהורה נגע' ז ה. כל היד המרבה לבדוק נשים משובחת ובאנשים תקצץ נדה ב א. נקצץ הכרם או שיבשה קרקע של בעל הכרם תוספת' ב"ב ד יג. מוכרים להן (לעכו"ם) שחת קצוצה ותבואה קצורה ואילנות קצוצות, ר' יהודה אומר שחת לגוז על מנת שתיגוז ותבואה לקצור על מנת שתיקצור ואילנות לקוץ על מנת שיקציצו13 שם ע"ז ב ד. בחמשה עשר באב למה, ר' יעקב בר אחא בשם ר' יסא, שבו זמן קיצה יפה לעצים, שכל עצים שהן נקצצין בו אינן עושין מאכולות ירוש' תענ' ד יא. אף מי שהוא נושא אשה שאינה הוגנת לו היו קרוביו מביאין חבית וממלין אותן קליות ואגוזים ושוברים לפני התינוקות והתינוקות מלקטין ואומרים נקצץ פלוני ממשפחתו14 ר' יוסה ב' ר' בון, שם קדש' א ה. בתולת שקמה כל שלא נקצצה מימיה שם נדה א ג. —  ובמשמ' נפסק ונקצב: מראש השנה נקצצין מזונותיו של אדם מד"ר ויקר' ל. — ואמר הפיטן: אוי על אם הורתה ותסתר מנוחתה כי נגרעה ונקצצה לקול צועק במרוצה, קינ' על המתים, סדור מנהג ארם צובה, תשפא..15