1, פ"י, קְצַַרְתֶּם, קֹצְרִים, קְצֹר, קֻצְרֶךָ, קֻצְרְכֶם, קִצְרוּ, תִּקְצֹר, תִּקְצוֹר, יִקְצוֹר יִקְצָר־, תִּקְצְרוּ, יִקְצֹרוּ, יִקְצוֹרוּ, יִקְצְרוּן, יִקְצְרֻהוּ, — קָצַר את השבלים, החטים, פאת השדה, כרת אותם, ernten, (ab)mähen; faucher, moissonner; to mow, reap: לא תכלה פאת שדך לִקְצֹר (ויקר' יט ט). לא תכלה פאת שדך בְּקֻצְרְךָ (שם כג כב). והיה כאכף קציר קמה וזרעו שבלים יִקְצוֹר והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים (ישע' יז ה). — ובתמונה, קָצַר קוצים במקום חטים: זרעו חטים וקצים קָצָרוּ נחלו לא יועלו (ירמ' יב יג). — וקָצַר סופה: כי רוח יזרעו וסופתה יִקְצֹרוּ (הוש' ח ז). — ובהשאלה, קָצַר עַוְלָה וכדו': חרשתם רשע עולתה קְצַרְתֶּם אכלתם פרי כחש (שם י יג). זורע עולה יִקְצָר2 און (משלי כב ח). כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יִקְצְרֻהוּ (איו' ד ח). — קָצַר לפי חסד: זרעו לכם לצדקה קִצְרוּ לפי חסד (הוש' י יב). — וקָצַר קְצִיר הארץ, השדה, קציר חטים: וּבְקֻצְרְכֶם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר (ויקר' יט ט; ועי"ש כג כב); ועי' שם כג כב. כי תבאו אל הארץ וכו' וּקְצַרְתֶּם את קצירה (שם כג י). כי תִקְצֹר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה ולא תשוב לקחתו (דבר' כד יט). ובית שמש קֹצְרִים קציר חטים בעמק (ש"א ו יג). — ואת ספיח הקציר: את ספיח קצירך לא תִקְצוֹר ואת ענבי גזירך לא תבצר (ויקר' כה ה). לא תזרעו ולא תִקְצְרוּ את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה (שם שם יא). — ובלי השלמה: ובשנה השלישית זרעו וְקִצְרוּ ונטעו כרמים ואכלו פרים (מ"ב יט כט); ישע' לז ל. אתה תזרע ולא תִקְצוֹר אתה תדרך זית ולא תסוך שמן (מיכ' ו יה). הזרעים בדמעה ברנה יִקְצֹרוּ (תהל' קכו ה). בשדה בלילו יִקְצוֹרוּ3 וכרם רשע ילקשו (איו' כד ו). עיניך בשדה אשר יִקְצֹרוּן והלכת אחריהן (רות ב ט). שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יִקְצוֹר (קהל' יא ד). — ועי' קֹצֵר. — ובתו"מ: והקוצר לשחת מפסיק (בין שדה לשדה לדין פאה) (ר' מאיר, פאה ב א). שדה שקצרוה עכו"ם קצרוה לסטים קרסמוה נמלים וכו' פטורה, קצר חציה וקצרו לסטים חציה פטורה (שם שם ז). קצרו לסטים חציה וקצר הוא חציה נותן פאה ממה שקצר (שם שם ח). כדי לקצור ולשנות (חיבת בפאה) (ר' יהודה בן בתירא, שם ג ו). פאה אין קוצרים אותה במגלות ואין עוקרין אותה בקרדומות (שם ד ד). המקבל שדה לקצור אסור בלקט שכחה ופאה ומעשר עני (שם ה ה). האנס שזרע את הכרם ויצא מלפניו קוצרו אפילו במועד (כלא' ז ו). אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, החורש והזורע והקוצר והמעמר וכו' (שבת ז ב). מרכיבין דקלים כל היום וכורכין את שמע, וקוצרין וגודשין לפני העומר (פסח' ד ח). מקום שנהגו לקצור יקצור, לעקור יעקור, לחרוש אחריו יחרוש (ב"מ ט א). ועושים אותו (את העֹמר) כריכות במחובר לקרקע כדי שיהא נוח לקצור (מנח' י ג). (אומר להם) אקצור, והם אומרים לו קצור (שם שם). קצרוהו ונתנוהו בקופות (שם שם ד). קוצרים בית השלחים שבעמקים אבל לא גודשין, אנשי יריחו קוצרין ברצון חכמים וגודשין שלא ברצון חכמים וכו' קוצר לשחת ומאכיל לבהמה (שם שם ח). מצותו (של העמר) לקצור בלילה (שם שם ט). גוי שמכר קמתו לישראל ליקצר חייב בפאה, ישראל שמכר קמתו לגוי לקצור פטור מן הפיאה (תוספת' פאה ב ט). השוכר שדה מחבירו והיה בה תבואה לקצור, ענבים לבצור, זיתים למסוק הרי אילו שמין לו (שם, ב"מ ט א). מתניתא בשקצרוה (הגוים) לעצמן, אבל אם קצרוה לישראל חייבת (ירוש' פאה ב ז). לכשתקצר שליש תהא שלך (שם שם). אילו נטל לקצור ולא קצר שמא כלום (שם פסח' ו א). המקבל שדה מחבירו הרי זה קוצר ומעמר ודש וזורה ובורר (שם ב"מ ט א). אמר איוב, על ידי שהיו דלתי פתוחות לרווחה היו הכל קוצרין יבשות ואני קוצר מלילות (מד"ר בראש' סו). — ובינ' פָעוּ', *קָצוּר, שקצרו אותו: השוכר שדה מחבירו והיה בה וכו' תבואה קצורה ענבים בצורות זיתים מסוקין אין שמין לו (תוספת' ב"מ ט א). מוכרין להן (לעכו"ם) שחת קצוצה ותבואה קצורה ואילנות קצוצות (שם ע"ז ב ד). אין מוכרין (לעכו"ם) אלא קצורה (ר' מאיר, בבלי שם כ:).

— הִפע', יַקְצִירוּ4, — הִקְצִיר, כמו קָצַר: בשה בלילו יקצירו5 וכרם רשע ילקשו (איו' כד ו).

— נִפע', *נִקְצַר, — נִקְצְרָה הקמה, התבואה וכדו', קָצְרוּ אותה: אמת המים שאינה יכולה להקצר כאחת וכו' מפסקת (פאה ב ב). שבלת שבקציר וראשה מגיע לקמה, אם נקצרת6 עם הקמה הרי היא של בעל הבית (שם ה ב). והוא שתהא (השבֹלת) יכולה להיקרא עם הקמה (ר' יוסי, ירוש' שם שם). ויד כל הנקצרים שלשה ושאין דרכן לקצר ידיהם ושרשיהם כל שהן (עוקצ' א ג). (מוכרים לגויים) שחת לגוז על מנת שתיגזז ותבואה לקצור על מנת שתיקצר7 ואילנות לקוץ על מנת שיקציצו (תוספת' ע"ז ב ד). מהחל חרמש בקמה, משהתחיל חרמש בקמה, שיהא הכל בקמה שיהיה תחלה לכל הנקצרים, שלא תהא קצירתו אלא בחרמש (ספרי דבר' קלו). קמה עומדת להיקצר וגפנים עומדות להיבצר ממטלטלין הן (רב יהודה, ירוש' יבמ' טו ג).