קָצֻר

1, ת"ז, — כמו קָצָר: והלשכות העליונת קְצֻרוֹת (יחזק' מב ה). — ובסהמ"א: איזו היא נצבה, שני צדיה הקצורים מצורפים כל אחד בפני עצמו והוא שוה לראשון (משנת המדות ד). שאול ועוצר רחם וכו' בית הרחם שהוא קצור ועצור לא ישבע מבעילות (רש"י, סנה' צב.).



1 [עי' קָצָר, הערות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים