קֵרוּב

*, קירוב, ש"ז, — פעלת המְקָרֵב, קֵרוּב אדם לתוך החברה, קבלתו לתוכה: חבר שיצא לחוצה לארץ אין דוחין אותו מחבורתו, הא קטן1 אין צריך קירוב (בשם ר' יוחנן, ירוש' דמאי ב ג).  — וקֵרוּב פנים במשמ' זו: גרים הן (המתגיר לשם אהבה וכדו') ואין דוחין אותן כדרך שדוחין את הגרים תחילה, אבל מקבלין אותן וצריכין קירוב פנים שמא גיירו לשם (רב, שם קידוש' ד א). — וקֵרוּב שכר, דרישה להיות קרוב לשכר: קירוב שכר וריחוק הפסיד זו מידת רשעים (שם ב"מ ה ח).  — קרוּב בשר, מצב של קרבה ומגע בין גוף לגוף: מתיחד אדם עם אמו ודר עמה, עם בתו ודר עמה, וכו' וישן עמהן בקירוב בשר (רשב"י, שם קידוש' ד יא). אכל עמי ושתה עמי וישן עמי בקירוב בשר (שבת יג :). שארה, זה קרוב בשר, שלא ינהג בה מנהג פרסיים שמשמשין מיטותיהן בלבושיהן (רב יוסף, כתוב' מח.). — ובמשמ' קרבה במָקום: בריחוק מקום אתה פודהו (את המעשר השני), בקירוב מקום אין את פודהו (בן ביבי, ירוש' מע"ש א ד). כשהן גובין לפי קירוב בתים הן גובין או דילמא לפי ממון גובין (ר' אלעזר, ב"ב ז:). — וקרבה בין אנשים, יחס של ידידות: אילמלא תפילתו של חבקוק היו שני תלמידי חכמים מתכסים בטלית אחת ועוסקין בתורה, שנאמר וכו' ה' פעלך בקרב שנים חייהו, אל תקרי בקרב שנים אלא בקרוב שְׁנַיִּם2 (ר' אילעא בר יברכיה, סוט' מט.). — ובסהמ"א: פעמים ימצא מקרב בפה ומרחיק בכליות קרוב שפתים ורוחק לב (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, ואתחנן, קסב.). ואם שתיהן (שתי השדות) שוות מפנהו (את המת) לקרובה שבהם, ואם שתיהן שוות בקירוב מפנה לאיזה מהם שירצה (שו"ע יו"ד שס"ד ג). — ואמר הפיטן: אם לא יקדים קירובו יקולל, אם לא ירחיש ריצויו ירוחק (ינאי, אם לא, קרוב' ויקר', זולאי, קכה). — °ובמשמ' חשבון משֹׁער, לא מדֻיק, ועם ב השמוש בְּקֵרוּב, בחשבון משֹׁער, במשֹׁער, ungefähr; à peu près; approximately: ולחשוב את כל חשבונותינו כפי אמידה ובקירוב בלא חקירה ודקדוק (ראב"ח הנשיא, חבור המשימה והתשבורת, הקד' 4). ומביא עליה אותות וראיות מחכמת השיעור וחכמת המנין אשר אין בהם שום קירוב ולא ספיקא (שם שם, 5). ואורך כל הספר אלף ושלש מאות וששים ושש אצבעות בקירוב (רמב"ם, ס"ת ט י). ותחלת אותו החשבון הוא החשבון שמחשבין אותו בקירוב (הוא, קדוה"ח ו א). שמא יתבונן חכם וכו' בדרכים אלו שאני מחשב בהן לראיית הירח ויראה קירוב מעט במקצת הדרכים (שם יא ה). ויהיה ראש סרטן רחוק מעל הקו השוה לרוח הצפון שלש ועשרים מעלות וחצי מעלה בקירוב (שם יט ד). אם היה בהיקף העמוד עשרים וארבעה טפחים נמצא תחת כל דפנו טפח על רום טפח מרובע ויתר מעט שחשבונות אלו בקרוב הן (הוא, טומאת מת יב ח). ככר של ששים מנה, ושערנו באבני משקלנו ס"ב ליטרין ושבעה אונקיות וב' שלישיות אונקיא בקירוב מן הליטרא (פרוש המשנ' לרמב"ם, שביע' א ד). ולא היה באורך הזמן אשר מאדם עד משה רבנו רק אלפים וחמש מאות שנה בקרוב (ר"ש א"ת, מו"נ ג נ). ובא בטלמיוס בטוב טעמו ושכלו הזך ועמד על הקירוב הזה שהי' מוצא אברכ"ס במדת זמן השנה (ר"י הישראלי, יסוד עולם ג ב, לט:. הלשכה וחדר הבמה אשר היו אוכלים שמה הקרואים שהיו כשלשים איש בקירוב (ר"י אברבנאל,ש"א ט, ויגש שאול אל שמואל). ואין עוברים בין התגרים בתורת תשלומי' אלא לערך צ"ו או צ"ז למאה בקרוב (ר"ש מורפורגו, שמש צדקה א, נב.) — °ובמשמ' דבור משאל, השאלה: והדמיון בזה על דרך הקירוב, מצאנו אמתת הנפש מבלי שנשיג ממנה צורה וכו' (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד י). ונרחיק (מן הבורא) הגשמות בכלל, ואם יראה ממנו שום דבר בדברינו נפרשהו ונאמר כי הוא דרך העברה וקירוב3 (הוא, כוזרי א ה).  



1 [הגר"א מתקן: בא קמן: לונץ: אתה קמן, עי"ש.]

2 [רש"י: בקרב שנים, אותה פעולה שלך דהיינו דבר תורה שהיא בקירוב שנים ששנים צריכין להתקרב יחד בכיסוי אחד, חייהו, רפאהו, והרווח להם ותן להם היותם.]

3 [בקצת דפוס' כאן המלים: אל השכל, ואינן במקור.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים