° 1, ש"נ, — פיוט הנאמר בתוך התפלה: ואם ירצה צבור לומר קרובה אומר כמו אשען במעש אזרחי (סדור רב עמרם השלם ב, קעו). ורבי אלעזר בירבי קליר זכר צדיק לברכה פייט בקרובה המתחלת אור חמה ולבנה (שבתי דונולו, במבוא שד"ל למחז' איטל' א, יב). הללו קרובות שאומרין החזנים בשבתות ויוה"כ (רב יצחק בר יעקב גאון, חמדה גנוזה, קמד). ומחמת חידוש הפרשה וחיבת המעשה ייסדו לו פייטנין קרובה מיוחדת (מחז' ויטרי, עמ' 445). וכן מנהג כל ישראל לומר קרובות שיסדו המשוררים בשלש ראשונות (אבן ירחי, המנהיג הלכ' תפלה נח, יז:). וכן ראיתי בקרובות הפייטנין הקדמונים (רמב"ן, חדושי יומא, עד.). כמו שעשו קצת בני עמינו הנקראים בשם פייטים בקרובות (רד"ק, שרשים, עתר). ואמר בעל השירים בקרובה גש ויפגע באבן השתיה את כל התפלה והתחנה הזאת (רד"ק, מכלול, ליק, עד.). ועתה בגלותנו הן השירות והקרובות עיקר תפלתנו ועמדו לעבודתנו ודתנו, ועוד כי מנהג כל הגליות אשל בכל המלכיות לומר בבית הכנסת פיוטים וקרובה ומלאכה רבה ודברי סליחות ושירי שבחות (ר"י חריזי, תחכ' כד, 223). ובעוד יאמר החזן קרובותיו ולא יכירו העם בין שירותיו לקינותיו (ר"י חריזי, תחכ' כד, 223). אין ארץ מארצותם ולא קהלה מקהלותם שלא יאמרו בם קרובות ושירות רבות (שם שם). אשר יאמר רשות היא התפלה וחובה הקרובה לקהלה אמת הכה בהוללות וסכלות ולא נמצאת למכתו תעלה (שם שם, 225). ואין שבר לשומע קרובה ודברי שיר לבד אבוד תפלה (שם שם, 227). וכן יסד הפייט בקרבה של יום הכפורים (שבלי הלקט, תפלה יג). ואלו החזנין שמניחין מטבע הברכות ואומרין קרובות לאו שפיר עבדי (שם שם כח). וכבר נחלקו על הקרובות ר' יוסף טוב עלם עם ר' אליהו הזקן (שם שם). וכן ייסד הפייט בקרובה נמי להגעיל ברותחין יורות המרותחין וכו' (שם, פסח רז, פג:). ואם מפני טורח הצבור כל הקרובה שאנו אומרין אין חוששין לטורח הצבור (שם, ר"ה שא). ואני בעת אומר קדושה רבה או יוצר או קרובה יבקעו כל מעינות תהום רבה (עמנו', מחב' טו, 113). על מה שמחית במקדימין תפלתם לתפלת הצבור בעת שאומר הצבור הקרובות ומתפללים ביחיד (שו"ת ריב"ש עה). נקראו הפיוטים שאומר ש"צ באמצע התפלות קרובות (אבודרהם, מה:). אבל השיר שכולו תועלת ואין בו אחד מכל הדברים הרעים שאמרתי הוא כגון הקרובות שאומרים בבתי כנסיות והתחנות והפזמונים וכו' וג"כ קרובות החתנים, לפי שמשבחין אותן בהן וכו' (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ד, עמ' 369).