רָחוֹק

1, רָחֹק, ת"ז, מ"ר רְחוֹקִים, רְחֹקִים, נק' רְחוֹקָה, רְחֹקָה, מ"ר רְחוֹקוֹת, רְחֹקֹת, רְחֹקוֹת, —  לא קָרוֹב, נפרד מדבר אחר בדרך ארֻכה, fern, entlegen; loin, .éloigne; far, remote —  א) במשמ' המקום, רחוק מארץ, מעיר, מעם וכדו':  מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך או הָרְחֹקִים ממך מקצה הארץ ועד קצה הארץ דבר' יג ח.  כן תעשה לכל הערים הָרְחֹקֹת ממך מאד שם כ יו.  הקרבות וְהָרְחֹקוֹת ממך יתקלסו בך יחזק' כב ה.  ואנחנו נפרדים על החומה רְחוֹקִים איש מאחיו נחמ' ד יג. —  ועל יד קָרוֹב, קרוב ורחוק אל פלוני:  ואת כל מלכי הצפון הקרובים וְהָרְחֹקִים איש אל אחיו ירמ' כה כו. —  ובקצור מקום רחוק, ארץ רחוקה, גוי רחוק וכדומ', במקום רחוק ממני, מאומר הדברים:  והנכרי אשר יבא מארץ רְחוֹקָה דבר' כט כא.  מארץ רְחוֹקָה באנו יהוש' ט ו.  וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רְחוֹקָה למען שמך מ"א ח מא.  ושבום שוביהם אל ארץ האuיב רְחוֹקָה או קרובה שם שם מו.  מארץ רְחוֹקָה באו מבבל מ"ב כ יד.  ושלחתי מהם פליטים אל הגוים תרשיש פול ולוד משכי קשת תובל ויון האיים הָרְחֹקִים אשר לא שמעו את שמעי ולא ראו את כבודי ישע' סו יט.  ועל כל ערי ארץ מואב הָרְחֹקוֹת והקרבות ירמ' מח כד.  ומכרום לשבאים אל גוי רָחוֹק יוא' ד ח.  למנצח על יונת אלם רְחֹקִים2 לדוד מכתם תהל' נו א.  נוראות בצדק תעננו אלהי ישענו מבטח כל קצוי ארץ וים רְחֹקִים שם סה ו.  טוב שכן קרוב מאח רָחוֹק משלי כז י.  וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש הקרובים וְהָרְחוֹקִים אסתר ט כ.  ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה ולישבי ירושלם ולכל ישראל הקרבים וְהָרְחֹקִים בכל הארצות אשר הדחתם שם דני' ט ז. —  ודרך רְחוֹקָה, דרך ומקום רחוק:  איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רְחֹקָה לכם או לדרתיכם במד' ט י. —  והרָחוֹק, הרחוקים, בני אדם רחוקים:  שמעו רְחֹוקִים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי ישע' לג יג.  בורא ניב שפתים שלום שלום לָרָחוֹק ולקרוב אמר יי' ורפאתיו שם נז יט.  הָרָחוֹק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול יחזק' ו יב.  וּרְחוֹקִים יבאו ובנו בהיכל יי' זכריה ו יה. —  ורָחוֹק במשמ' מקום רָחוֹק, רֶוָח רחוק, מרחק:  אך רָחוֹק יהיה ביניכם ובינו כאלפים אמה במדה אל תקרבו אליו יהוש' ג ד.  ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רָחוֹק מיכה ג ד.  למה יי' תעמד בְּרָחוֹק תעלים לעתות בצרה תהל' י א. —  וביחוד מֵרָחוֹק, במשמ' ממקום רחוק:  וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מֵרָחֹק בראש' כב ד.  ויראו אתו מֵרָחֹק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו שם לז יח.  ונשא נס לגוים מֵרָחוֹק ושרק לו מקצה הארץ ישע' ה כו.  הביאי בני מֵרָחוֹק ובנותי מקצה הארץ שם מג ו.  שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מֵרָחוֹק שם מט א.  הנה אלה מֵרָחוֹק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים שם שם יב.  בניך מֵרָחוֹק יבאו ובנתיך על צד תאמנה שם ס ד.  להביא בניך מֵרָחוֹק כספם וזהבם אתם שם שם ט.  הנני מושיעך מֵרָחוֹק ואת זרעך מארץ שבים ירמ' ל י.  מֵרָחוֹק יי' נראה לי שם לא ב.  ופרשיו מֵרָחוֹק יבאו יעפו כנשר חש לאכול חבק' א ה.  וישאו את עיניהם מֵרָחוֹק2 ולא הכירהו איוב א יב.  כל אדם חזו בו אנוש יביט מֵרָחוֹק שם לו כה.  בדי שפר יאמר האח וּמֵרָחוֹק יריח מלחמה שם לט כה. —  ומרָחוֹק במשמ' במקום רחוק1 עמד מרחוק, התיצב מרחוק וכדו':  ותתצב אחתו מֵרָחֹק שמות ב ד.  וירא העם וינעו ויעמדו מֵרָחֹק שם כ יח.  ויעמד העם מֵרָחֹק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים שם שם כא.  עלה אל יי' אתה ואהרן וכו' והשתחויתם מֵרָחֹק שם כד א.  ויעבר דוד העבר ויעמד על ראש ההר מֵרָחֹק רב המקום ביניהם ש"א כו יג.  וחמשים איש מבני הנביאים הלכו ויעמדו מנגד מֵרָחוֹק מ"ב ב ז.  יבלוה רגליה מֵרָחוֹק לגור ישע' כג ז.  והסג אחור משפט וצדקה מֵרָחוֹק תעמד שם נט יד3. —  ועם מלות יחס, עד מרחוֹק, למרחוק, עד למרחוק, רחוקים:  ותשלחי צריך עד מֵרָחוֹק ותשפילי עד שאול שם נז ט.  אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מֵרָחֹק עמדו תהל' לח יב.  כי אין האיש בביתו הלך בדרך מֵרָחוֹק משלי ז יט.  אשא דעי לְמֵרָחוֹק ולפעלי אתן צדק איו' לו ג.  משם חפר אכל לְמֵרָחוֹק עיניו יביטו שם לט כט.  כי העם מריעים תרועה גדולה והקול נשמע עד לְמֵרָחוֹק עזר' ג יג.  ותשמע שמחת ירושלם עד2 מֵרָחוֹק נחמ' יב מג.  ויצא שמו עד לְמֵרָחוֹק דהי"ב כו יה. —  ובצרוף אלהי מֵרָחוֹק במשמ' אל רחוק:  האלהי מקרב אני נאם יי' ולא אלהי מֵרָחוֹק1 ירמ' כג כג. —  ב) בהשאלה, רָחוֹק האלהים, והישועה, מן המתפלל וכדו', אינם באים ופונים אליו: אלי אלי למה עזבתני רָחוֹק מישועתי דברי שאגתי תהל' כב ב.  רָחוֹק מרשעים ישועה כי חקיך לא דרשו שם קיט קנה.  רָחוֹק יי' מרשעים ותפלת צדיקים ישמע משלי יה כט. —  ורחוק אדם מצדקה, מנצחון:  שמעו אלי אבירי לב הָרְחוֹקִים מצדקה ישע' מו יב. —  ורחוק רעיון האל מלב האדם וכדו':  קרוב אתה בפיהם וְרָחוֹק מכליותיהם ירמ' יב ב. —  ורחוק במשמ' נפלא, לא ידוע, שאין להשיגו במחשבה:  כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רְחֹקָה הוא דבר' ל יא  כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רְְחוֹקָה ממני קהל' ז כג. —  ורחוק ערכו של דבר מדבר אחר, שונה בהרבה ממנו:  אשת חיל מי ימצא וְרָחֹק מפנינים מכרה משלי לא יא. —  ובמשמ' הזמן, לא קרוב בזמן, במועד שיבוא אחרי זמן רב:  החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רְחוֹקוֹת3 הוא נבא יחזק' יב כז. —  ולעבר, לפני זמן רב:  ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מֵרָחוֹק לא ראיתם ישע' כב יא.  כי עשית פלא עצות מֵרָחֹק אמונה אמן שם כה א. —  ולמרחוק, במשמ' לעתיד רחוק:  ותדבר גם אל בית עבדך  לְמֵרָחוֹק ש"ב ז ט; דהי"א יז יז.  הלא שמעת לְמֵרָחוֹק אתה עשיתי למימי קדם ויצרתיה מ"ב יט כה; ישע' לז כו. —  ואמר בן סירא:  קרב נדיב היה רחוק וכדי כן יגישך ב"ס גני' יג ט. —  ובתו"מ:  מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו צריך לקרות להם שם מע"ש ה ט.  הקרובים מביאין התאנים והענבים והרחוקין מביאין גרוגרות וצמוקים בכורים ג ג.  ואיזו היא סמוכה, כל שאינה רחוקה ארבעה טפחים עירוב' ח ג.  מי שהיה טמא או בדרך רחוקה ולא עשה את (הפסח) הראשון יעשה את השני וכו' איזו היא דרך רחוקה מן המודיעים ולחוץ וכמדתה פסח' ט א-ב.  תרם את הראשונה לשם ארץ ישראל והשניה לשם כרכין המוקפין לה והשלישית לשם בבל ולשם מדי ולשם מדינות הרחוקות שקל' ג ד.  שאינו מגיע עמו לצוק אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו יומ' ו ה.  הרואה כהן גדול כשהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפין וכו' שהיתה דרך רחוקה ומלאכת שניהן שוה כאחת שם ז ב.  אם היתה דרך רחוקה לוקחין בידן מזונות ר"ה א ט.  (המודר הנאה מחברו) לא יאכל אמו מן האבוס שלפני הפועלים ולא יעשה עמו באומן, ד"ר מאיר, וחכ"א עושה הוא ברחוק ממנו נדר' ד ד.  (האומר לאשה התקדשי לי ) על מנת שביתי קרוב ונמצא רחוק, רחוק ונמצא קרוב וכו' אינה מקודשת קידוש' ב ג.  אין פורסין נשבין ליונים אלא א"כ היה רחוק מן הישוב שלשים ריס ב"ק ז ז.  ואדם אחר רוכב הסוס רחוק ממנו כדי שיהא רואהו סנה' ו א.  היה רחוק מבית הסקילה כעשר אמות שם שם ב.  מפני מה הרחוקים מותרים באכילת חדש) מחצות היום והלן, מפני שהן יודעין שאין בית הדין מתעצלים בו מנח' י ה.  לא ימכור ברחוק ויגאל בקרוב, ברע ויגאל ביפה ערכ' ט ב.  צבר את הגחלים על גבי הרצפה רחוק מן הכבש שלשה טפחים תמיד א ד.  התלוליות הקרובות בין לעיר בין לדרך וכו' טהורות, הרחוקות חדשות טהורות וישנות טמאות אהל' טז ב.  ואינו מציל מן הצד עד שיהא רחוק מן הקמה מקום שתי שערות נגע' י ג.  הפשיון הסמוך כל שהוא, הרחוק כגריס, והחוזר כגריס שם יא ז.  אמת המים הבאה מרחוק כשרה פרה ח יא.  מטהרים את המקואות העליון מן התחתון והרחוק מן הקרוב מקוא' ו ח.  (המקואות) הקרובים לעיר ולדרך טמאים מפני הכביסה והרחוקים טהורים ר' אלעזר, שם ח א.  אם רחוקין זה מזה טהורין ר' שמעון, זב' ד ד.  יכול יהא עומד ברחוק ועומד וזורק ת"ל וערך הכהן אותם ספרי דבר' עח.   סלעים נעשו גבוהים, קרובים נעשו רחוקים2, משתים נעשו שלש ר' שמעון בר חלפתא, שבת קנב..  דברים שרחוקים ממנו מהלך ה' מאות שנה ר' חגי, מד"ר ויקר' יד. —  *ובהשאלה:  הרבה פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב רבי, ספרי במד' קלא. —  *ובמשמ' מי שאינו מתיחס על משפחתו של פלוני:  שבועת ביטוי נוהגת באנשים ובנשים, ברחוקים ובקרובים בכשרין ובפסולין שבוע' ג י.  שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים ברחוקין ולא בקרובין שם ד א. —  *רחוק לשכר או להפסד, שאינו עלול להביא רֶוח או הפסד:  קרוב להפסד ורחוק לשכר1 מותר משום ריבית וזו היא מדת צדיקים, קרוב לשכר ורחוק להפסד אסור משום רבית וזו היא מידת רשעים, קרוב לזה ולזה ורחוק לזה ולזה מותר משום רבית וכך כל אדם נוהגין תוספת' ב"מ ד טז. —  ובסהמ"א:  וילך ברחוק ממנו ולא ישמע את דברינו רש"י, ש"א ט כז.  שרף מעופף מין נחש הוא ולא שיהיו כנפים לעוף אלא קופץ ומדלג רחוק מאד וזורק להב מפיו הוא, ישע' ל ו.  עושין הציון סמוך לטומאה ברחוק3 כל שהוא הוא, מו"ק ה:, ד"ה אין מעמידין.  שכן דרך בני אדם שמשתחוה ברחוק לפני המלך ואינו מתקרב כל כך הוא, סנה' צא:, ד"ה ותיתי.  כאדם שיש בידו מקל אחד ומכה בו מקל אחר ומתיזו ומשליכו ברחוק הוא, שם קב., ד"ה כשתי מקלות.  אבל בכח שני שקשרו ברחוק והמים הלכו שם וכו' פטור דגרמא בעלמא הוא הוא, חול' טז., ד"ה בכח ראשון.  ושתיהן בשתיתה בלא קילוח ברחוק הוא, כרית' כב., ד"ה דם הקזה.  שהיתה היא וכלותיה מעשיהן רחוקין ממעשה דור המבול מדה"ג, בראש' כג א, מרגליות, שסח. —  ואמר הפיטן:  וירוממוך בקהל עם וישמעו רחוקים ויבואו ויאתיו כל לעבדך, מוסף ר"ה ויוה"כ. —  ואמר המשורר:  ויצפצפו בעלי כנף ויונת רחוקים לעגת פה ולי צחות מדברת ר"י הלוי, עין נדיבה, שעה"ש, 90.  יונת רחקים נדדה יערה הוא, יונת רחקים, הרכבי א, 60.  הושע בחסדך יונת רחקים ותשמיעה משמי שחקים יוסף אבן מוהגיר, אדון כל מעשיו, שעה"ש 128.  מיונת רחוקים נשמע קול חנינה ראב"ע, איה גואלנו, איגר 156. —  ובמשמ' לא מסתבר, שאינו מתקבל על הדעת, unwarscheinlich; improble; unlikely:  למשפחותיהם, כמו למינם וויש אומרים שהולידו בתבה וכל משפחה יצאה ולא התערבה באחרת וזה רחוק ראב"ע, בראש' ח יט.  כל המדקדקים אומרים וכו' וזה רחוק, כי מה טעם וכו' הוא, שם יא ז.  כי אם הלחם, יש אומרים שהוא כנוי לשכיבת אשתו, וזה רחוק הוא, שם לט ו.  והם (נשיאי העדה) פעולים למלת לקח (ויקח קרח) כאילו כתוב ויקח קרח וכו' נשיאי העדה לדבר אליהם, וזה מעט רחוק הוא, במד' טז ב.  ואני אומר שדברי הגאון אינם רחוקים הוא, שפת יתר, 17.  ואינו רחוק להיות מן הענין הזה כי ראה ה' את עני ישראל מורה מאד ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, מרה.  ואל יהיה רחוק בעיניך הראות רשמי ענינים אלהיים נכבדים בעולם הזה התחתון הוא, כוזרי א עז.  ואם יראו לו בו שום הפסד כפי מחשבתו יפרשהו וידין לכף זכות, ואפילו בפירוש רחוק ר"ש א"ת, מו"נ, פתיח'.  אם יהיה האדם נודע שהוא צדיק וכו' ונראה לו פועל שכל עניניו מורים שהוא פעל רע ואין אדם יכול להכריעו לטוב אלא בדוחק גדול ואפשר רחוק הוא, ראוי שתקח אותו שהוא טוב הוא, פי' אבות לרמב"ם א ו . ואינם נראים לי הדברים הללו כלל ורחוקים הם ר"י מטראני, המכריע סח.  ואינו רחוק שהבינה בעצמה היא מלאכת ההגיון בעבור שהיא מאזני הדעת לדעת בין האמת והשקר ר' זרחיה מברצלונה, באור משלי, השחר ב, 111.  ויהיה רחוק לומר עליו שהוא כבד כפול גרשון בן שלמה, שער השמים ט.  ושהאומר כי הוא (אלענב"ר) מתהוה מן הטל היורד בים או הוא רעי של דג רחוק הוא אבודרהם, קטז:.  שאמרת הדין הזה שתוכל האלמנה לתפוש כמה אלפים למזונות ולהפקיע ירושת היורשים שהוא רחוק וזר בעיני השומעים וגם בעיניך יפלא שו"ת ריב"ש קז.  וזה הדעת רחוק מאד משיושכל ר"י אלבו, עקרים ב ב. —  °ורחוק ממנו, לא ראוי לו, אין לו יחס אליו:  והענין הזה וכל הדומה לו רחוק ממדותיו יתעלה שמו ראב"ח נשיא, הגיון הנפש, ט:.  והשם ית' רחוק מאופני השינוי אהרן הקראי, עץ חיים עז, 98.  רחוק מן החסרונות שם צד, 150.  וכל זה רחוק ומגונה הוא שייאמר על האלוה בשום פנים פרופיאט דוראן, כלימת הגוים א, הצופה מארץ הגר ג, 105.



1 [עי' רחק, הערה.]

2 [לדעת טורטשינר, ZDMG 66, עמ' 401, צ:ל:  על יונת אל מֶרְחַקִּים, ברמז למזמור שלפני זה תהל' נה ז וכו':  מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה, הנה ארחיק נדד וכו'.]

2 [הצרוף נשא עיניו בא כאן, כקצור לשוני במקום נשא עיניו וראה מרחוק, ומעין זה בא פתח פה, פצה פה במקום פתח (פצה) פה ואמר.]

1 [מתוך צרופים כגון זה הנזכר מקדם, וכמו בטויים מקבילים כגון מחוץ, מבית, מקרוב, משמאל, מלמעלה, שגם בהם בא מן במשמ' של ב.]

3 ב[ישע' כב ג:  כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אֻסרו יחדו מרחוק ברחו, אך נראה נחלף מקומן של שתי מלים, והכונה כל קציניך נדדו יחד מקשת ברחו, כל נֶאֱמָצַיִךְ (ע"פ השבעים) אֻסרו יחדו בְּרַתּוֹק אֻסרו.]

2 [בקצת ספרים אין התבה עד.]

1 [ואולם עי' בהערה 7 לערך קָרוֹב.]

3 [ולא כשמושו של צרוף זה היום במשמ' לעתים מרֻחקות זו מזו, רק מזמן לזמן, לפרקים.]

2 ב[מד"ר ויקר' יחרחוקות נעשו קרובות, קרובות נעשו רחוקות.]

1ירוש' ב"מ ה ח:  קירוב שכר וריחוק הפסד. עי' בערך הבא.]

חיפוש במילון: