* 1, ש"ז, מ"ר קָרוֹיוֹת, — העולה לתורה וקורא בה: שנים קורין בתורה ואין שנים מפטירין בנביא, אמר רבי עולא, קרויות בתורה ואין קרויות בנביא2 (ירוש' ברכ' ה ג). אילין שלשה קרויות מה את עביד לון, כשלשה שאכלו כאחת או כשלשה שאכלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו (ר' זעורא, שם שם ז א). ג' קרויות שבתורה לא יפחתו מעשרה פסוקים (רב הונה, שם מגי' ד ב). עד מתי אתם עושים את התורה קרויות קרויות3 (סופר' יד יח). אם יקראו את התוכחות קריות הרבה אין קרוי וקרוי שאין מברך ב' ברכות לפניה ולאחריה (ר' יהושע דסכנין, מד"ר דבר' ד).