קַרְחִי

°, ת"ז, — דומה לקֶרַח, שקוף כקרח וגביש: ואמנם המימות הקרחיים והשלגיים הם עבים (קאנון א ב ב יו). — וביחוד הלֵחה הקרחית שבעין, אחת משלש לֵחות שבעין1: פנימי הכתנת הענבייית שבעין יש לו שעירות רך וטוב כדי שיה' קולט הקרחיית כמו קליטת הספוג וכו' (פרקי משה א, ג.). ואחריה (אחרי העכבישית) הקרחית והיא לחה זכה מזהירה דומה לקרח והיא העגולה (נתן פלקירא, צרי הגוף, כ"י בריט' מוז'). הקרחית והיא שדומה לקרח והיא העגולה ובזאת הליחה הראות בהפרישה הצורות המוחשות בה כשיזרח השמש באויר שהוא אמצעי ויתרשמו בה כהתרשם הצורות במראה (מנחם בר זרח, צדה לדרך א א יד). והראות היא בלחות האמצעית הנקרא אלרטיב אלגלמדה בלשון קדם, והמעתיקים יש מי שהעתיק ברדיי מלשון ברד ויש מי שהעתיק קרחי מלשון קרח ויש מי שהעתיק כפוריי מלשון כפור על הארץ כי היא לחות לבן זך ספיריי עגול (רשב"צ דורן, מגן אבות, חלק יעקב ד).



1 [היא לפי (פִּרְקי משה ג) הליחה הקרחית או הברדית, כפורית, גלידית או ספירית הגרגיר, ביונ' ϰϱυσταλλοειδές ὑγϱόν. הקדמונים סברו שהעין מרכבת משבעה קרומים המקיפים את שלוש הליחויות: הליחות הזכוכיית ὑλλοειδές, הקרחיית, והביציית ὼειδές ( ממכתבו של ד"ר מונטר אל העורך). ועי' בַּרְדִּי.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים