קְרָט
* 1, ש"ז, קרטין2, — משקל ומטבע קטנים, Karat; carat: שכשעלו ישראל מן הגולה היו שוקלין דרכונות דינרין חזרו לשקול סלעים כשמוען חזרו לשקול טובעין פלגי סילעין, בקשו לשקול דינרין קרטין ולא קיבלו עליהן (ירוש' שקל' ב ד). מותר ללוות דינרין בדינרין, קרט בקרט שרי, לקן בלקן אסור (שם ב"מ ד א, בשם ר' יוחנן וריש לקיש).
1 [אמנם יש לראות (כמו קרויס,Lehew.II, קרט) שם זה במשמ' שבתו"מ ותמורתו קיראט قيراط בערב' כשאולים מיונ' ϰεϱάτιον; אך מלה זו מצדה, כפי שהעיר פרנקל (.Fremdw, עמ' 77), שאולה היא משמית כגון סור' קרטא, ערב' קרט' قرظ, בעיקר פול של פרי החרוב (עי' גם לֶו אצל קרויס, שם). ולפי הצורה הערב' מקביל קרץ בעבר'.]
2 [בעקר מ"י ביונ' ϰεϱάτιον.]