קֹרֶט

* 1, קורט, ש"ז, מ"ר קְרָטִים, קרטין, — גרגיר קטן מדבר, טפה ממנו Körnchen, Tropfen; petit grain, goutte; little grain, drop: ואלו דברים של עכו"ם אסורין וכו' והחילק וקורט של חלתית ומלח סלקונטית (ע"ז ב ו). קמץ ועלה בידו צרור או גרגיר מלוז או קורט של לבונה פסול מפני שאמרו הקומץ היתר והחסר פסול (מנח' א ב). אין לוקחין קורט של חלתית אלא מן המומחה, והעלה ניקח מכל מקום (תוספת' ע"ז ד יג). ריבה לבונתה כשרה, מיעט לבונתה אפי' שני קרטין כשרה (שם מנח' א יז). אם יש במקומה (של המחט) קורט דם בידוע שלפני שחיטה, אין במקומה קורט דם בידוע שלאחר שחיטה (שם חול' ג יא). קרטים של בוסם היה בה (ר' אבהו, ירוש' שבת ג ד). היוצא ליהרג משקין אותו קורט של לבונה בכוס של יין כדי שתטרף דעתו (רב חסדא, סנה' מג.). ועלה של חלתית (מֻתר לקחת מעכו"ם), פשיטא, לא נצרכא אלא לקרטין שבו (ע"ז מ:). חסרה (הלבונה) ועמדה על קורט אחד פסולה על שני קרטין כשרה (ר' יהודה מנח' יא.). ורבי יהודה סבר קומץ בתחילה ושני קרטין בסוף (שם יא:). חלתית אחלתית לא קשיא, כאן בעלין כאן בקרטין (חול' נח:). נמצא עליה (על הביצה המוזרת) קורט דם זורק את הדם ואוכל את השאר (שם סד:). — ובסהמ"א: שלא יתכן שיהיה על המחט קורט דם לאחר שחיטה (ר"י א"ת, כוזרי ד לא). כמו העשבים והאילנות שנולד מן הפסולת הנשארת במזונם קליפין וסובין וקרטין (ר"י עקנין, ספר מוסר ב יג). רק שמוצאה (האשה) קרטין אדומין כחודה של מחט (שו"ת חכם צבי עג). — ואמר הפיטן: קבוצת מפעל גמר ושלחן ערוך כילה, קרטי עפר הרים כדוגמת תרומת חלה (מחז' ויטרי, עמ' 594). — °ובקבלה, קֹרט של הנקודה: כי ידוע שכל נקודה יש לה ג' קורטים דהיינו אורך ורוחב ועומק מצד המקום וכו' ידע שכל אחד מהקורטים מתחלקת לג' חלקים לראש ותוך וסוף (רמח"ל, חוקר ומקובל יא, 73). בחינה שניה היא הגימל קורטים שהוא בסוד האורך והרוחב והעומק (שם יב, 76).



1 [וכן בארמ' שבתו"מ קורטיז, ונראה שבעבר' שאולה המלה מארמ', ואפשר שאין כאן בעקר אלא שנוי מבטא של קְרָט (עי' לקמן).]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים