ב. קֹרֶט

° 1, ש"ז, — אָחוּ, צמח ממיני האספסת: והוא (אָחוּ) שם צמח רועים אותו הבהמות, ופרשו בו המפרשים שהוא  הקורט2 והקורט צמח דומה לאספסתא והוא גדול ממנו ועליו יתר גדולים (ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, אחה).



1 [עי' בהערה הבאה.]

2 [ היא הערב' קֻרט قرط, שריב"ג משתמש בה במקור הדברים: קאל אהל אלתפשׂיר אנה אלקרט. ועי' הערת המחבר לערך אָחוּ.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים