א. קְרִי
רק בהפסק, קֶרִי, תה"פ, — כנגד, entgegen;à l'en contre; contrary: ואם תלכי עמי קֶרִי ולא תאבו לשמוע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם וכו' ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי בְּקֶרִי והלכתי עמכם בחמת קֶרִי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם וכו' והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בְּקֶרִי אף אני אלך עמם בְּקֶרִי והבאתי אתם בארץ איביהם וכו' (ויקר' כו כא-מא). — ובסהמ"א: שמוע שמעתי כי היה מוכיח חכם באיי הים, ישביח גלי המציאות ודכים ויסיר במליו מן הלבבות קשים ומן הנפשות קרים עד האסף מרים (ר"י חריזי, תחכמוני ב, 28).