קִרְטֵס

*, קִרְטֵס1, פ"י, — שפשף והחליק בגיר: שולי קערה ושולי אסקוטל' של זכוכית שהתקינן לתשמיש טהורין, קירטסן או שפן בשופין טמאין (כלים ל א). שולי כלי עץ וכלי זכוכית קורדסן שהן2 ועשאן כלים ומקבלין כל שהן טמאין (תוספת' שם ב"ק ג יב). שולי המחצין ושולי הפחתין וקרקעות הכלים וכו' קרדסן שהן ועשאן כלים ממלאין בהן ומקדשין וכו' שולי עץ כלי עצם וכלי זכוכית וכו' קרדסן שהן ועשאן כלים ממלאין בהם מקדשין בהן וכו' (שם שם ז טו-טז). דמר ר' חנינא, עולין היינו עם רבי לחמת גרר והיה אומר לנו בחרו לכם חלקי אבנים ואתם מותרין לטלטלן למחר, ר' אלעזר אמר עד שיקרדם3, חברייא אמרי עד שישפשף וכו' (ירוש' שבת ד ב).



1 [כך בצוק"מ: בדפוס: קרטיסין שפן, וכנראה אין "שהן" במקום "שפן" אלא טעות המעתיק האחרון.]

2 [פעל נגזר מן creta, גיר ברומ', ועי'  בנוסחאות המובאות בהערה למקומות. וכתב הערוך ערך קרטס: קירקמן ושפן בשופין טמאים, פי' תיקנם ועשאן חלקין השוליים בקרטס טמאים.]

3 [צ"ל שיקרדס.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים