* 1, קרטוב, קורטוב, ש"ז,— מדה קטנה, אחד משמונה שבשמינית: בארבעים סאה הוא טובל, בארבעים סאה חסר קורטוב אינו יכול לטבול בהן (ר' שמעון, מנח' יב ד). כל מקוה שאין בו ארבעים סאה ונפלו לו שלושה לוגין וחסר אפי קרטוב כשר מפני שחסרו לו שלשה לוגין (ר' יהושע, מקוא' ג א). מקוה שיש בו ארבעים סאה חסר קרטוב ונפל מהן קרטוב לתוכו לא העלהו (שם ז ב). שלשה לוגין מים ונפל לתוכן קרטוב יין והרי מראיהן כמראה היין ונפלו למקוה לא פסלוהו (שם שם ה). לא יאמר לו מלא לי את המידה, מחל לי את הקורטוב הזה (תוספת' ב"ב ה ה). ובלח הין וחצי הין ושלישית ההין ורביעית ההין לוג חצי לוג ורביעית לוג ושמינית לוג ואחד משמונה שבשמינית וזה הוא קורטוב (שם שם י). — ואמר הפיטן: צרפנו מקור רטוב, צמאון לא קורטוב פצנו רע לטוב (לך ה' הצדקה, סליח' מנח' יוה"כ).
1 [במשנה מנקד' ליוורנו קָרְטוֹב.
מקור המלה לא התברר. בסור' בא קורטבא בשם צמח קוצני, כתרגום של ברקנים (שפט' ח ז, שם שם יו), קמוש (ישע' לד יג) ועוד, והוא כנראה במקו' קרצובי וכוי בתרג' הארמ' למשלי יה יט (משוכת חדק), ואולי יש כאן בעקר הרחבה מן קצב במשמ' המדה, וצ"ע.]