ש"ז, מ"ר סמי' קְרִיאֵי1, קְרִאֵי, — איש קרוא ומוזמן: אלה קריאי2 העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם (במד' א יו). ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קְרִאֵי מועד אנשי שם (שם יו ב). הוא דתן ואבירם קְרִיאֵי3 העדה אשר הצו על משה ועל אהרן (שם כו ט). — ואמר הפיטן: קרקר קהלות קריאיה, רעוץ רבבות רוביה (ינאי, אומה אבד, קרוב' שמות, זולאי, פו). יה קרא קרואיך  והקריא קריאיך (הוא, אלוה בשמך, קרוב' ויקר', שם, קכא). קראתה לעניו ונהרו עיניו, מכל קרואי קריאי מועד, הוא הוקרא מאהל מועד (שם שם, קכב).