* 1, פ"י, — כמו קָטַם, קטף, abplücken; cueillir; to pluck off: השוכר את הפועל וכו' אמר לו על מנת לאכול ירק מקרטם עלה עלה ואוכל (מעשר' ג ג). כסבר שהיא זרועה בחצר מקרטם עלה עלה ואוכל (שם שם ט). ואם צימחה והוריד בהמתו לתוכה וקירטמתה הרי זו מותרת (ירוש' כלא' ב ג). תרנגולין שנפלו לגינה ושיברו את הירק וקירטמו החילפין2 משלם נזק שלם (שם ב"ק ב ב). שמין בית מאה באותה שדה וכו' א"ר יודה אימתי בזמן שאכלה ייחורי תאנים וקירטמה לולבי גפנים וכו' (שם שם ו א). — ובסהמ"א: פי' גייצי מקרטמין וכו' ובודאי העכברין כוססין ומקרטמין דברים שאין אדם ולא עוף ולא בהמה כוססין אותן (ערוך ערך גגמי).