קַרְקַר

— מלה מסֻפקה: דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וְקַרְקַר1 כל בני שת במד' כד יז.



1 [על פי ההקבלה אל פאתי והשומורוני על פי הכתוב בירמ' מח מה (שאינו אלא עבוד של אותו ענין) ותאבל פאתי מואב וקדקד כל בני שאון, כך, וקדקד, בודאי הכונה גם כאן. אך לפי הנסחה שלפנינו הבינוהו הקדמונית כפעל, השבעים πϱονεύσει (יבז, ישדד), סומכוס εξεϱευνήσει (יחקר, ירגל), וולג' vastabit (יחריב); ת"א: וישלוט בכל בני אנשא, ת"י וירוקן, רש"י: לשון קורה, כמו אני קרתי, מקבת בור נקרתם, יקרוה עורבי נחל וכו', ראב"ע: כמו מקרקר קיר והטעם הורס הקיר כמו מסעף וכדו'. ועי' א. קִרְקֵר.]