* 1, ש"נ, — כמו קרקעית, תחתית של כלים2: הדקין שבכלי החרס וקרקרותיהן3 ודפנותיהן יושבין שלא מסומכין וכו' (ר' ישמעאל, כלים ב ב). הפכין הגלילי' והחביונות שיעור קרקרותיהן4 כל שהן ואין להם דפנות (ריב"ז, שם שם). סבכה שהתחיל בה מפיה טהורה עד שיגמור את קורקורתה5, התחיל בה מקורקורתה טהורה עד שיגמור את פיה (שם כח י). חבית שהיא יושבת על שוליה באויר וכזית מן המת נתון תחתיה או בתוכה כנגד קורקורתה6 טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת (אהל' ט טז). הפכין (ו)הגלילין והאובינות שביהודה יש להן קרקרנות7 ואין להן דפנות (תוספת' כלים ב"ק ב ב). כזית מן המת נתון תחת דופנה (של החבית) ומקצתו נתון תחת קורקרתה כל שכנגד הטומאה בין מלמעלה בין מלמטה טמאה וכו', שני חצאי זיתים אחד נתון תחת דופנה ואחד נתון תחת קורקורתה וכו', היה זה שנתון תחת (דופנה) משוך כנגד קורקורתה כאילו כולו כנגד קורקורתה וכו' (שם אהיל' י ט).