קַרְקֶפֶת

° 1, ש"נ, — קובע המכסה את גלגלת ראשו של האדם: קרקפתאות של ברזל הנקראין בלעז אילמי שמכסים בשלמות כל הראש  והפנים (שלטי הגבורים מב).



1 [ע"פ קרקף, קרקפתא, גלגלת בארמ' שבתו"מ בסור' ועי' קֹרֶף, הערה.
פרנקל, .Fremdw, עמ' 164וכן לֶו אצל קרויס Lehnw. I. , 571, רואים כנגזרת ממלה זו, ובמשמ' של קרקפת וגלגלת, אף קרקפלין (תוספת' חול' ח טז, בבלי שם קכג.: אין לך לגיון שאין בו (כמה) קרקפלין), שכאלו הֻשפע בצורתו מן היונ' ϰεφαλή, ראש, אך אין משמ' זו מתאימה במקום, וכנראה לפנינו שבוש מיונ' πϱοφύλαϰιον, משמר, πϱοφύλαξ, איש משמר. רק בבבלי ע"ז יא: בא קרקיפלו במשמ' גלגלת: ומניחין לו בראשו קרקיפלו של רבי ישמעאל, אך באגדות התלמוד קרפילו (עי' ד"ס) וט"ס היא במקום קיפלי (ϰεφαλή), ראש, גלגלת ביונ', ונשתבשה המלה על פי קרקפתא בארמ'.] 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים