ש"ז, *קושי, — תכונת הדבר והאדם הקָשֶׁה, קשה הלב והערף, מרי, אכזריות, Härte, Trotz, Grausamkeit; dureté, opiniâtreté, cruelté; hardness, obstinacy, cruelty: אל תפן אל קְשִׁי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו (דבר' ט כז). — ובתו"מ: אמר משה, אשמעה מה ידבר האל ה', בקושי הוא מדבר ברחמים הוא מדבר, אשמעה מה ידבר האל ה', א"ל הקב"ה, משה, שלום אני מדבר (תנחו' בובר נשא כה). אל תבט בקשי ערפם, שנאמר אל תפן אל קשי העם הזה וכו' (שם, הוספה לפרשת שלח יד, מא.). — *ובמשמ' קשוי אבר: מאי תיבעי לך בקושי לא משכחת לה, כי משכחת במשמש מת (רב אשי, סנה' נה.). — *וקְשִׁי, כמו קִשּׁוּי, מצב האשה המקשה ללדת, ודם הקְשִׁי, דם שראתה האשה בהקשותה ללדת: המקשה בתוך שמונים של נקבה, כל דמים שהיא רואה טהורים עד שיצא הולד ור' אליעזר מטמא, אמרו לו לר' אליעזר, ומה אם במקום שהחמיר בדם השופי, הקל בדם הקושי, מקום שהקל בדם השופי אינו דין שנקל בדם הקושי (נדה ד ו). הלכה כרבי יוסי וכו' בקושי ובקידוש וכו' קושי דתנן כמה יהא קישויה וכו' (יבמ' פג.). קושי סמוך ללידה אין זו יולדת בזוב (נדה לו:). תשב, יש לך ישיבה אחרת שהיא כזו ואיזו זו, זו קושי בימי זיבה (ר"ל, שם שם). — ותה"פ, בִּקְשִׁי1: בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת (רבי חנינא, שבת יב:). ואין מזכירין בשלשה ראשונות ובשלשה אחרונות אלא בב' ימים טובים של ר"ה וביום הכפורים בלבד, ואף באלו בקושי התירו (סופר' יט ח). — *בקְשִׁי קְשָׁיִין: קח לך, אין קח אלא לקיחה, לפי שאין חבר נקנה אלא בקשי קשיין2 (ספרי דבר' שה). — ובסהמ"א: וידבר אתם קשות, שדבר בקושי (בראשית רבתי, אלבק, 203). ונלחמים בם בכל מיני קושי (רש"י, שמות יח ח). כי מרוב שיחי דברתי לפניך קושי (הוא, ש"א א יו). ולפי שהם תוכחות קושי קראם חזון שהוא קשה (הוא, ישע' א א). בקושי, בקשיו של אבר (הוא, סנה' נה.). וכורך אדם בגד על רגליו ויוצא בו שהרי קושי הארץ מגיע לרגליו ומרגיש שהוא יחף (רמב"ם, שביתת עשור ג ז). מעוברת שהתחילה להצטער ואחזוה חבלי לידה והתחיל הדם לצאת קודם שתלד, אותו הדם הוא הנקרא דם הקושי וכו' אבל אם הפילה אין קושי לנפלים (הוא, איסורי ביאה ז א). ראתה יום אחד בלא צער ושנים בקושי וילדה וכו' (שם שם ג). מי שנשמע שלא יפרוש לים מפני כבוד אב ואם ולאחר כן קושי הזמן גרם לו ונשבע לפרוש (שאלה בתשו' רמב"ם קט, א"ח פרימן, 103). כי הוא עורר את תאותו ומשסה את יצרו ומביא את עצמו לידי קושי ותאוה (ר"י אלנקאוה, מנוה"מ ד, 78).מעשה בעני אחד שהיה מספר לחבירו דלותו ומתרעם ומתאונן מעניותו ובוכה לקשי יומו (שם שם, 240). — ואמר הפיטן: קושי גאוות רוח גסה, ריטפוש כבנות אשר פתהן ניתמסה (ינאי, אמנם, קרוב' ויקר', זולאי, קמ). קושי רוח (הוא, אמורים, קרוב' דבר', שם, רלז). וראה את עניי ואל תראה את עוני, ופנה אל עשקי ואל תיפן אל קשיי (רסע"ג, הבקשה השניה, סדור רסע"ג, עה). חיתך נקה מכל מום והזכותה אך להבר חוצה למחניך טמאי קושי (הוא, אנכי אש אוכלה, אזהרות, שם, קצז). וכל זר מכתם לקשי יומי נההו, יום עברה היום ההוא (הוא, איליל, סליח' ת"ב שם, שיט). קושי לגיונך שנוי ותמור, ריבך לא לנצח שמור (שלמה הבבלי, אם עונינו ענו בנו אתאנו לך, סליח' יום ז). הטוב לשקוד עון לפקוד לבן רמה ותולעה ומה מריו ומה עניו תנה קשיו במגרעת (רמב"ע, מרי שגיון, דוקס 66). זרה קשים במצול ים ואל תדינם בקצפך (ר' לוי בן יעקב אלתבאן, לך עיני, מבחר, ברודי, קנא). וירא בענוי וקשי נורא עלילה, או גדלתו הפליא והאיר אפלה (יקותיאל בר יוסף, ויושע אומן, מעריב ליל אחרון של פסח). חיי מררו בקשי3 בשעבוד מלכות עגלה (מרדכי, מעוז צור, זמר לחנכה). — ואמר המשורר: ואתמה מזדוני אחרי זאת ומקשיי בפגעי בו פגיעה (ר"ש הנגיד, נמוגותי, בן תהלים סח, ששון, מז). אנושים וענושים בקשים, אמלים ועמלים במרים (רשב"ג, אנושים, שעה"ש 51). רעוץ ורצוץ חליו ועדיו ראוי לשלם נשיו בקשיו (שם שם). — ותה"פ °בְּקֹשִׁי, במשמ' בדֹחק4, שלא מרצון, schwer, kaum; avec peine, with difficulty: שאי אפשר לירד לגיא שביניהם אלא בקושי גדול (רש"י, שמות כח כח). שאין להם כדי צרכיהם ומתפרנסים בקושי (הוא, ברכ' יז:). בקושי הוא מגרשה (הוא, גיט' עד.). מדמהדרי כולי האי מי יפתה את אחאב משמע דבקושי גדול נענש (הוא, שם קב:). כסלו הוא החדש השלשי, ירבה בו המנהג בן נמשי, ושחין רע שירפא בקשי (ראב"ע, שמעו נא, כהנא א, 182). — °וקְשִׁי, מ"ר קְשָׁיִים, במשמ' מעצור ומכשול במעשי האדם וכדומ', Schwierigkeit; difficulté; -ty, נוהג בספרות ובדבור.