ש"ז, — יֹשֶׁר, אֱמֶת, Geradheit; rectitude; straight forwardness: להודיעך קֹשְׁטְ1 אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך (משלי כב כא). — ובסהמ"א: נשענתי בקשט נתיבה ומעגלי מישרים (מכתב חסדאי בן שפרוט למלך הכוזרים). — ואמר הפיטן: שכרך בפושעים אשר צידקת הרבה מאד בקושט2 אשר ריביתה (ינאי, שכרך באש, קרוב' בראש', זולאי' כח). תולדות קושט ושקר, קושט לאל ושקר לאליל (הוא, תולדות אהוב, שם שם לז). קושט אשריך ישראל, ראשית קודש ישראל (הוא, אתה אלהי, שם שם, נ). קושט לפני אב הנעים, רך הניכר במעלליו כי נעים (הוא, אתה אומר, שם שם, נא). קדוש לימדו שליחות הקושט ודיברת האמת (הוא, בתום וצדק, קרוב' שמות, שם עח). קושט ענוים ירשו ארץ, רועי אמונה ירעו בארץ (הוא, קרוב' במד', שם, רכו). אנא זכור אווי חפתך, הקם קושט מלתך, כונן משוש קריתך (משלם בר קלונימוס, ברח דודי אל מכון לשבתך, גאלה ב פסח). בקראי ענני יום להפגיעם צדקך וקשטך למען תצדק בדברך תזכה בשפטך (רשב"ג, אלהים אלי, שעה"ש 45). נשמת קשטך לכבל בניך למדתם קדושתך מקדשת (ראב"ע, נשמת אל, איגר 164). פנה למזרח העזרה לגלות הסתום וקשטו (הוא, אזכירה סדר, שם 233). קושט אומר כשיפר, קיים וחזק בצפר (יהודה בר מנחם, אור ישראל, יוצ' א שבועות, מחז' איטל' א, קמח.). — ואמר המשורר: ואבדה דת יקותיאל וקבר קושט יאשיה (ר"ש הנגיד, הבמות, ברודי, 6).