קְשֹׁט

°, קְשׁוֹט1, ש"ז, — כמו קֹשְׁטְ, ואמר הפיטן: מלכוהו כי הכל עבדיו כי קשוט הם כל מעבדיו, נאמן הוא ונאמנים עדיו (ינאי, אום אשר נקרא, קרוב' דבר', זולאי, רמא).



1   [ע"פ הארמ' שבמקרא (דני' ב מז; שם ד לד), תפלה ובתו"מ.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים