*, ש"ז, — מעשה המקשקש, החופר ועודר תחת האילן: וקשקוש בשביעית מי שרי והא כתיב והשביעית תשמטנה ונטשתה, תשמטנה מלקשקש, ונטשתה מלסקל, אמר רב עוקבא בר חמא, תרי קשקושי הוו, חד אברויי אילני וחד סתומי פילי וכו' (מו"ק ג.). שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור, אין לי אלא זירוע וזימור, מניין לעידור ולקישקוש ולכיסוח, ת"ל שדך לא, כרמך לא וכו' (שם שם). — ובסהמ"א: מתירין גואזיות של הקדש, פי' הן נצרים הפרים משרשי אילנות והן קשקושי אילנות (ר"ח, פסח' נו:). יקשקש, היינו עידור אלא שעידור בגפנים וקשקוש בזיתים (רש"י, מו"ק ג).