קַשִּׁישׁ
°1, ת"ז, — זקן, רב בשנים, alt; vieux; old: רואין כמה בנים יהיו להם, אם הם ג בנים מלבד הקשיש חולקין בד' חלקים (רשב"ם, ב"ב קמב:).
1 [ע"פ הארמ' שבתו"מ, וכן בסור' קַשִּׁישׁ ע"מ קַלִיל, ובמלה שאולה אף בערב' קִשִּׂישׂ قّسيس, כהן נצרי. ועי' א. קָשַׁשׁ, הערה. ויש מבטאים היום קָשִׁישׁ.]