, פ"י, קָשָׁר, קְשַׁרְתָּם, קְשַׁרְתֶּם, קשְׁרִים, קְשׁוּרָה,

קְשֻׁרִים, קָשְׁרֵם, תִּקְשָׁר, תִּקְשָׁר־, תִּקְשְׁרֵנּוּ,

תִּקְשְׁרִי, יִקְשֹׁר, יִקְשָׁר־, תִּקְשֹׁר, יִקְשְׁרוּ, — א) קָשַׁר האדם דבר על דבר, בדבר1 וכדו', חזק אותו בחבל וכדו', הדק ואגד אותו לבל ינתק, binden, festmachen; lier, fixer; to tie, fix: ויתן יד ותקח המילדת וַתִּקְשֹׁר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה (בראש' לח כח). את תקות חוט השני הזה תִּקְשְׁרִי בחלון אשר הורדתנו בו (יהוש' ב יח). וַתִּקְשֹׁר את תקות השני בחלון (שם שם כא). והיה ככלתך לקרא את הספר הזה תִּקְשֹׁר עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת (ירמ' נא סג). הֲתִקְשָׁר–רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך (איו' לט י). התשחק בו כצפור וְתִקְשְׁרֶנּוּ לנערותיך2 (שם מ כט). — וקשר את דברי האל לאות על ידו, לבל ישכחם3: וּקְשַׁרְתָּם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך (דבר' ו ח). ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וּקְשַׁרְתֶּם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם (שם יא יח). — קשר דברי חכמה ומוסר על לבו, על גרגרתו, על

אצבעותיו, לבל ישכחם: חסד ואמת אל יעזבך קָשְׁרֵם על גרגרותיך כתבם על לוח לבך (משלי ג ג). נצר בני מצות אביך ועל תטש תורת אמך קָשְׁרֵם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך (שם ו כ-כא). שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך קָשְׁרֵם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך (שם ז ב-ג). — ובינ' פָעוּ', נפש פלוני קְשׁוּרָה בנפש אלמוני, מְחֻזקת ומהֻדקת בלבו ולא תִקָּרַע מתוכו מבלי שימות גם הוא: ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קְשׁוּרָה בנפשו והיה כראותו כי אין הנער ומת (בראש' מד ל-לא). — והאוֶּלת קשורה בלבו, לא תוסר מתוכו: אולת קְשׁוּרָה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו (משלי כב יה). — וכבשים ועזים קְשׁוּרִים, מחֻזקים, חזקים ובריאים4: והיה העטופים ללבן וְהַקְּשֻׁרִים ליעקב (בראש' ל מב). — ובתו"מ, אף קשר דבר לדבר, חבר ואגד: והשלישית (הבהמה השלישית) שהיא קשורה לרצועות אסורה (כלא' ח ג). אין קושרין את הסוס לא לצדדי הקרון ולא לאחר הקרון וכו' (שם שם ד). משיחות של ארגמן אסורות מפני שהוא מולל עד שלא קושר (ר' יוסי שם ט ט). לא יקשור סרט של 

צמר בשל פשתן לחגור בו את מתניו (שם שם). אילן שנפשה קושרין אותו בשביעית, לא שיעלה אלא שלא יוסיף (שביע' ד ו). יורד אדם כתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה אשכול שביכר רימון שביכר, קושרו בגמי ואומר הרי אלו בכורים (בכורים ג א). חמור יוצא במרדעת בזמן שהיא קשורה לו (שבת ה ב). לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך (שם שם ג). אבות מלאכות ארבעים חסר אחת וכו' הקושר והמתיר וכו' (שם ז ב). מניין שקושרין לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח (שם ט ג). ספינות קשורות זו בזו מטלטלין מזו לזו, אם אינן קשורות אף על פי שמוקפות אין מטלטלין מזו לזו (שם יא ה). קושרת אשה מפתחי חלוקה וחוטי סבכה ושל פסיקיא ורצועות מנעל וסנדל ונודות יין ושמן וקדרה של בשר (שם טו ב). קושרין לפני הבהמה בשביל שלא תצא (ר' אליעזר, בן יעקב, שם שם). קושרין דלי בפסיקיא אבל לא בחבל (שם שם). זמורה שהיא קשורה בטפיח ממלאין בה בשבת (שם יז ו). פקק החלון וכו' בזמן שהוא קשור ותלוי פוקקין בו (ר' אליעזר, שם שם ז). מסעדין ומילדין את האשה בשבת וכו' וקושרין את הטבור (שם יח ג). קושרין את הלחי (של מת) לא שיעלה אלא שלא יוסי (שם כג ה). שפקקו את המאור בטפיח וקשרו את המקידה בגמי (שם כד ה). ארבע ארבע (בקר) קשורות ולא מותרות (ר' יהודה, עירוב' ב א). קושרין נימא במקדש אבל לא במדינה (שם י יג). נמצאת (קופיץ) קשורה לסכין הרי זו כסכין (שקל' ח ג). קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח (יומ' ד ב). חציו (של לשון הזהורית) קשר בסלע וחציו קשר בין קרניו (שם ו ו). לשון של זהורית היה קשור על פתחו של היכל (ר' ישמעאל, שם שם ח). שבקדש מתיר ומנגב ומטביל (את הבגד) ואח"כ קושר, ובתרומה קושר ואחר כך מטביל (חגי' ג א). ואח"כ מביא חבל מצרי וקושרו למעלה מדדיה (סוט' א ו). היה דליל קשור ברגליו (של תרנגול) וכו' משלם חצי נזק (ב"ק ב א). קשרו בעליו (את השור) במוסרה ונעל בפניו כראוי (שם ד ט). לא יגדל אדם את הכלב אלא א"כ היה קושר בשלשלת (שם ז ז). וכמה היא אגודה של שטרות,

שלשה קשורין זה בזה (ב"מ א ח). מי שמת ונמצאת דייתיקי קשורה על יריכו הרי זו אינה כלום (ב"ב ח ו). פעם אחת היו תינוקות משחקין בשדה וקשרו זנבות טלאים זה לזה ונפסקה זנבו של אחד מהם (בכורות ה ג). היתה (המטלית) של נייר או של עור וקשרה במשיחה אם מירח מן הצדדין הציל (כלים י ד). אם היו שנים (שני מפתחות) או שקשר חלזון בראשה (של השלשלת) טמאה (ר' יוסי ,שם יב א). שבו (בחבל) קושרין את הפסחים (שם יט ב). מאימתי טהרתו (של הסדין) וכו' ב"ה אומרים משיקשר (שם כ ו). קשר את הספינה בדבר שהוא יכול להעמידה וכו' מביאה את הטומאה (אהל' ח ה). החבל שהוא קשור בקופה אינו חבור אלא א"כ תפר (מקוא' י ה). ישיבת הסתת, התירה טהורה, קשרה טמאה (תוספת' כלים ב"ב א יג). קשרו לכם ראשי גיזיות ואתם מותרין לטלטלן למחר (ר' יוסי, ירוש' שבת ד ב). קישורי דרב כאוהלין עד שיקשור את כל הקוצין (ר' חזקיה, שם שם). זו שהיא יורדת לטבול לנידתה קושרת שערה כזנב הסוס (ר' יהודה, שם שם ו א). מתופרי יריעות למד נפסק היה קושרו (ר' פינחס, שם שם ז ב). נפסקה נימא אחת וקשרתיה בפי (שם חגי' ג ב). אראה בנחמה אם לא ראיתי' קשורה5 בזנב הסוס בעכו (ר' אלעזר בר צדוק, שם כתוב' ה יב). חיה שקנתה כנראה צ"ל: קננה בפרדס צריכה לזמן וצפור דרור צריך לקשור בכנפיה (ביצ' כה.). לא שנו אלא שאינה קשורה (השליא) בולד, אבל קשורה בולד אין חוששין לולד אחר (ר"א, חול' עז:). — *וְקָשַׁר כתר למלך וכדו', אגד לו עטרה: ועומד (המלאך) אחורי המרכבה וקושר כתרים לקונו (חגי' יג:). — *ולאותיות, חבר להן תגים: בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות (שבת פט.; מנח' כט:). — *ואת הגֵּט6: התורף כשר, שאפילו קושר ואחר כך חותם (ר' חנניה בן גמליאל, ירוש' גיט' ח יב). בשקושר כולהם ואחר כך חתמו ג' הראשונים אבל אם קושר ג' הראשונים וחותם וכו' כשר (שם שם). אם בשקשרו וחתמו

מבפנים כל עמא מודיי שהוא יכול לעשות פשוט, אם בשקשרו וחתמו מבחוץ כל עמא מודיי שאינו יכול לעשותו פשוט (שם שם). — *ובהשאלה, פלוני קָשׁוּר לפלוני, נמצא תמיד בחברתו: אילו יהושע שהיה קשור למשה לא הוה אמר כן והוא אמר כן (ר' יוסי, שם נדה א ג). — *והחטא קָשׁוּר באדם: (עבירה שעשה אדם) קשורה בו ככלב (ר' אליעזר, סוט' ג:). — *וקָשַׁר אדם בלבו אהבה או שנאה על פלוני או לפלוני, קשר חִבָּה עם פלוני, העלה אהבה או שנאה חזקה בלבו: שמא יאמרו הדיינין הרי אנו עושין עיר הנדחת ולמר יהיו אחיהם וקרוביהם קושרין שנאה בלבם עלינו (ר' אליעזר, תוספת' סנה' יד יג). בנוהג שבעולם אדם גדל עם חבירו שתים שלש שנים בכרך והוא קושר לו אהבה7 (ריב"ל, מד"ר בראש' נד). כשהן מהלכין זה עם זה קשר עמו חיבה, כיון שנכנסו לעיר הכניסו עמו האכילהו והשקהו (ר' יצחק, שם קהל', שלח לחמך). — *וקָשַׁר עליו קטיגור(יה), קרא ואסף אנשים וקטרג עליו8: מחציפין אתם וקושרין עלי קטיגוריא9 (ר' ראובן, מד"ר קהל', מה יתרון העושה). באותה שעה היו מלאכי השרת קושרין קטיגור10 על משה והיו אומרין מה אנוש וכו' (אדר"נ ב). — *קָשַׁר הספד, חבר ואסף אנשים להספד: ובא ומצא הספד קשור בתוך ביתו (תוספת' יבמ' יד ו). אמרו מי גרם לנו לדמים הללו, אמרו על שלא עשינו חסד עם אותו צדיק, וישבו וקשרו הספידו וגמלו לצדיק חסד (ירוש' יומ' א א). כיון שראוהו מלאכי השרת אף הם קשרו הספד שורות שורות וכו' באותה שעה נזקק הקב"ה למלאכי השרת, אמר ללהם מה לכם קושרין מספד בענין הזה שורות שורות וכו' (ר' שמואל בר נחמן, מד"ר איכ', פתיח', ר' יוחנן). — *וקָשַׁר את הענן, אסף וצבר אותו יחד11: מעשה שנפלה דליקה

בחצר יוסי בן סימאי בשיחין וירדו בני קיצרה של ציפורין לכבות ולא הניח להן, אמר להן הניחו לגבאי שיגבה חובו מיד קשר עליו וכיבהו (ירוש' שבת טז ז). כל ימים שהיתה שרה קיימת היה ענן קשור על פתח אהלה, וכיון שמתה פסק אותו ענן (מד"ר בראש' ס). ראה (אברהם) ענן קשור על הר אחד וכו' אמר לו (יצחק) רואה אני על ההר ענן אחד קשור (פסיק' רב', בחדש השביעי, קע:)12. — ובסהמ"א: המליך אות אל"ף ברוח וקשר לו כתר (יצירה ג ו). והיו שלש מאות חמש וששים קושרי כתרים יושבים לפניו (לפני נמרד) (ספר המעשיות, גסטר, 4). היה להם לישראל לקשור בגדיהם למעלה מארכובותיהם13 וכו' (בראשית רבתי, אלבק, 179). ואחר כך חברך אל ההיכל הזה חבור מתוקן וקשרך אליו קשר מסודר ביכלתו וחכמתו יתברך (ר"י א"ת, חו"ה, עבודת האלהים ט). מי שאינו מבין רחמי הבורא על ברואיו והנהגתו עליהם והשגחתו ומשלו בהם ושהם קשורים באסוריו לא ינוח ולא יסמך עליו (שם, הבטחון ז). ומהם מנהג איוב אשר ספר על עצמו מבזותו העולם והונו וקשרו חושיו ואסרו ידיו ולשונו מכל מה שיש בו המרות הבורא (שם, הפרישות ו). כשראה שום קלקול הלא ישאר מתחרט על מה שקשר נפשו אליו (הוא, כוזרי ג א). ארץ התחתונה תלויה בשערה וקשורה בכפות אדמה (מדה"ג, בראש' א א, מרגליות, יח). כאדם המזכיר לחבירו על ענין אחד וקושר קשר באזורו כדי שיזכירנו (מנוה"מ, לר"י אלנקאוה ב, 56). ויש מברכין במוצאי שבת על הדס שהיה קשור על הלולב (שם שם, 195). ההורג את רעהו וכו' ילך בגלות וכו' ויקשור ידו אשר רצח בה בשלשלת בצוארו וילך יחף וכו' (שם ג, 116). ולפי' יש לך להכניסה תחלה בדברים שמושכין את לבה ומיישבין את דעתה ומשמחין אותה כדי לקשור דעתך בדעתה וכוונתך בכוונתה (בשם רמב"ן, שם ד, 109). 

שלא ארון בארץ ישר' שאין סוס המדי קשור14 אלא אוכל בו תבן (שם שם, 586).  ד' דברים קשים לכשפים, הנכנס לבית הכסא ומקנח בחרס והאוכל ירק מאגודה שהיא קשורה וכו' (שם שם, 593). היה נפקד שולחני או חנוני והופקד אצלו מעות אם אינם חתומים ולא קשורים קשר משונה אף על פי שהם צרורים מותר לו להשתמש בהם (שו"ע חו"מ רצב ז). — °קָשַׁר שם רע, הוציא שם רע: כל העושה שותפות עם הגוי וכו' מזלזל בתורתו ומזלזל שם אביו וכו' וקושר שם רע לו ולבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות (תדב"א, סדר אליהו רבה, סוף פרק ז). — ואמר הפיטן: לבש שק וקשר מספד וגזר צום וישב על האפר (אשר הניא, פיוט לפורים אחר קריאת המגלה). למקומה הראשון היא שבה אז וחזרה אחרי אשר היתה כשלהבת בפתילה קשורה ולנפש אדם היתה צורה (שלום עליך את נשמה טהורה, מענה לשון כה, 94). — ואמר המשורר: והשכל יהי תמיד דביקך, ואם אתה תשימהו קשורך, למרפא יהיה לך ממזורך (רב האי גאון, שערי מוסר השכל, ורטהימר, י:). הנה אורחות פרוד בקשור נפשך טרם שחר דוברות (רמב"ע, תרשיש ז, 60). ציון כלילת יפי אהבה וחן תקשרי מאז ובך נקשרו נפשות חבריך (ר"י הלוי, ציון הלא תשאלי, דיואן ב, 157). פאר ישע קשורה על זרועו ועל ראשו בסוד שדי כתובות (יוסף בן ישראל, יצו האל, שירי תימן, 48). שמונה לכל רוח קשורים בתפוח (הוא, איומה בהר המור, שם, 56). יסוד מחנה ראשון מיוסד עלי זבול וקשור בכל לשון בזאת ישכנה גבול (יוסף בן סעדיה, איומה בהר המור, שם, 82). פאר קשור כמו נצח והוד טור ושין דל יוד באותותיו שלשה (הוא, שלומות יאתיו, שם, 85). לך נמתי באות אלף קשורים (הספירות) לאיש משכיל בעין שכל מאירות (הוא, אהובי איך, שם, 95). שפעו מישר הרים ומישור, מפריד וקושר עולם יסודי (ר"ש שבזי, אבו יהודה, שם, 131). שבחו אומרים כלם והוא צופה לכל נעלם וקושר מעלות סולם וברצונו יחיינו (הוא, ביצאך, שם, 140). ובאו למדבר שור

קשור ענן אל מנהלי (הוא, איומה לדוד חכי, שם, 153). שמרי יחידתי לדתו, זכי לגופי ישמחה, קשרי בלבי אהבתו בשמו לבדו נבטחה (הוא, אם ננעלו, שם, 158). וזהרי סוהר מאירים גם וכוכבים סדורים, הם סביביה קשורים אש במעלתם יקרים (הוא, מהדר חתן, שם, 201). אשר ימול בשרו יחזה אל, שכינת רם עלי ראשו קשורה (אהרן, אשר ימול, שם 230). מספד מר אקשרה ילל עליו אחשרה (מצבה משנת ת"ד, וכשטין, Inschr. I, עמ' 223). — °קוֹשֵׁר ספרים, מי שמלאכתו לכרך ספרים, Buchbinder; relieur; bookbinder: להיות המנהג פה שאלוניקי בין הקושרים קושרי ספרים לעשות טבלה (מהרשד"ם, יו"ד קפד). — °קִשׁוּר במשמ' עבה, סמיך, dicht; dense; thick: שכבת זרע קשורה ודומה ללובן ביצה שאינה מוזרת (ערוך ערך דהא). שאינו (ש"ז) קשור אלא צלול כמים (רש"י, יבמ' פ: ד"ה דוחה). — °קָשַׁר ספקות15, הִקְשָׁה: ולא תדקדק היותי קושר הספקות אשר התחייבו לדעתו (של אריסטו) ותאמר הבספקות יבטל דעת או יתקיים סותרו (ר"ש א"ת, מו"נ ב כב). — °ובתורת הלשון, קשר מלה במלה, עם מלה: ומלת בכושרות קשורה עם אסירים (ראב"ע, תהל' סח ז). שמלת השוללות בהנחות בעלות צדדין אין ראוי שתונח לא עם מלת המציאות שהיא הקושרת ולא עם הנשוא וכו' (ר' הלל מוירונה, תגמ' הנפש ה, ב). ונקרא הדבר אשר יקשור הנשוא בנושא בזמן ידוע עבר או עתיד דבור המציאות (ר"מ א"ת, מלות ההגיון ג). — °שיר קָשׁוּר, החורז רק בסוף כל בית ובית, בנגוד אל שיר חרוזי: וישא משלו ויאמר שיר קשור וראוי ומורכב ע"מ יתד ושתי תנועות ויתד ושתי תנועות ויתד ותנועה בדלת וכן בסוגר (בן המלך והנזיר, שער ג). החלק האחד (של השיר) יקראוהו קשור והוא שיהי בו החרז בסוף כל בית ובית (ר' סעדיה אבן דנאן, פרק בשיר, מלאכת השיר לניבויאר). ושיר קשור יקראו כל שיר שלא יבוא אות החרוז כי אם באחרית כל בית מבתיו כמו שהוא ברוב השירים (שקל הקדש בספר לשון למודים לדוד אבן יחיא, פרק יו). — °וקְָשַׁר המכשף אבר מאברי האדם לבל יגוע, קשר אדם או דבר, פעל בו פעֻלה בכח

הכשוף16, behexen; ensorceler; to bewitch: ויהיו כל אבריו קשורים לא ינועו כי אם בחפצו (ר"י א"ת, כוזרי ה י). מי הוא זה שיכול להחליף צורתו אם רצה ולהכביד אזנו ולסמות עינו ולקשור לשונו, הלא אנכי ה' (מדה"ג שמות ד יא, הופמן, 33). שיודעים כח לקשור חלק אחד מן הברך שלא יבוא אלא בגבול ידוע (ר' בחיי על התורה, נח, ונעשה לנו שם). ופלונית עשתה כשוף לפלוני והסירה חלבה מדדיה והביאתהו לעצמה ופלוני קשרוהו לבל יוכל להקשות אבר המשגל או שלא יוכל לבעל אלא אשה ידועה (יצחק פלקר, עזר הדת, REJ Jan. 1889, עמ' 68). ושמעתי מפי החכם ר' עובדיה בנו של ר' זכריה שמעשה היה באדם אחד שקשר יהודי אחד ונכרת בתוך שנתו (ר' אליעזר אזקרי, ספר חרדים, לט:). הרשע הגיד בשעת מיתתו, אני קשרתי את פלוני החתן (שם שם). — ב) קָשַׁר פלוני על פלוני, קשר עליו קֶשֶׁר17, ערך מעשי איבה ומרד נגדו, Mord, Aufstand anstiften; machiner meurtre; to machinate murder, mutiny: כי קְשַׁרְתֶּם כלכם עלי ואין גלה את אזני בכרת בני עם בן ישי וכו' כי הקים בני את עבדי עלי לארב כיום הזה (ש"א כב ח). למה קְשַׁרְתֶּם עלי אתה ובן ישי בתתך לו לחם וחרב ושאול לו באלהים לקום אלי לארב כיום הזה (שם שם יג). אחיתפל בַּקּשְׁרִים עם אבשלום (ש"ב יה לא). וַיִּקְשֹׁר עליו בעשא בן אחיה לבית יששכר ויכהו בעשא וכו' וימלך תחתיו (מ"א יה כז-כח). וַיִּקְשֹׁר  עליו עבדו זמרי וכו' ויבא זמרי ויכהו וימיתהו וכו' וימלך תחתיו (שם יו ט-י). קָשַׁר זמרי וגם הכה את

המלך (שם שם יו). ויתר דברי זמרי וקשרו אשר קָשָׁר הלא הם כתובים על ספר דביר הימים למלכי ישראל (שם שם כ). הנה אני קָשַׁרְתִּי על אדני ואהרגהו (מ"ב י ט). ויקמו עבדיו וַיִּקְשְׁרוּ קשר ויכו את יואש (שם יב כא). וַיִּקְשְׁרוּ עליו קשר בירושלם וינס לכישה (שם יד יט). וַיִּקְשֹׁר עליו שלם בן יבש ויכהו קבל עם וימיתהו וימלך תחתיו (שם יה י). ויתר דברי שלום וקשרו אשר קָשָׁר הנם כתובים וכו' (שם שם יה). וַיִּקְשָׁר-קשר הושע בן אלה על פקח בן רמליהו ויכהו וימיתהו וימלך תחתיו (שם שם ל). וַיִּקְשְׁרוּ עבדי אמון עליו וימיתו את המלך בביתו (שם כא כג). ויך עם הארץ את כל הַקּשְׁרִים על המלך אמון (שם שם כד). קָשַׁר עליך עמוס בקרב בית ישראל לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו (עמו' ז י). וַיִּקְשְׁרוּ כלם יחדו לבא להלחם בירושלם (נחמ' ד ב). וַיִּקְשְׁרוּ עליו (על זכריה הנביא) וירגמהו אבן במצות המלך (דהי"ב כד כא). — ואמר בן סירא: אכזרי יתן כשל ולא יחמול על נפש רבים קושר קשר (ב"ס גני' יג יב). — *וקָשַׁר לעשות דבר, זמם לעשות18: אל תקשור לשנות חט כי באחת לא תנקה (שם ז ח).  — ואמר המשורר: ושמנו עריצים והנגשים אצים וגברו היעצים ורבו הקֹשרים לבלע הונם וחילם והמונם והאריכו לשונם ונהמו ככפירים (תלמידי מנחם, לגבור בתעודה, פתיח' לתשובות על דונש, שעה"ש 5). וכזמן רע אשר יקשר בזדון כמו כן תקשרו על הידידים (ר"ש הנגיד, הכימים בחרתם, ברודי, 16). 

— נִפע', נִקְשְׁרָה, תִּקָּשֵׁר, נִקְשְׁרָה נפש פלוני בנפש חברו, נעשתה קְשׁוּרָה בה, ואין לעקר אותה מלבו: ונפש יהונתן נִקְשְׁרָה בנפש דוד ויאהבו יהונתן כנפשו (ש"א יח א). — ונִקְשְׁרָה החומה, חֻזקה, נסתמו פרציה: ונבנה את החומה וַתִּקָּשֵׁר כל החומה עד חציה (נחמ' ג לח). — ובתו"מ במשמ' היה קשוּר ומחֻבר: שלשה שמשו בתיבה וכלם לקו, כלב ועורב וחם, כלב נקשר18, עורב רק, חם לקב בעורו (ת"ר, סנה' קח:). 

אמר (אדה"ר) מה אני נקשר לאבוס כבהמה (ר' יצחק, מד"ר בראש' כ). — *והדם: מה קנמון הזה כל זמן שאתה מזבלו ומעדרו הוא עושה פירות, כך משנצרר דמו, משבטל יצרו, משבטלה תאוותו, משנקשר19 דמו וכו' (מד"ר בראש' מו). — *ונִקְשַׁר הזבל, נתקשה, נקרש ונתעבה: מאימתי מוציאין זבלים לאשפתות וכו' ר' יוסי אומר משיקשר20 (שביע' ג א). ועי' הִתפ'. — ובסהמ"א: שאין אהבת הקב"ה נקשרת בלבו של אדם עד שישגה בה תמיד כראוי ויעזוב כל מה שבעולם חוץ ממנה (רמב"ם, תשובה י ו). וכאשר קנו ממנה והלכה לביתה ידעה כי נקשרה קשר אמיץ בזה (שאלה בתשו' רמב"ם רכג, פרימן, 213). וכונת הנסתר בפסוקים אלה ובנקשרים עמהם לשמור האמתות (ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, קרח, קמא.). בהמה או עוף שנמצא רגלם שהיה שבור למעלה מן הארכובה שלא במקו' צומת הגידים אבל חזר העצם ונקשר ונתרפא יפה, יש להורות בה לאיסור או להתיר (תרומת הדשן קסד, לד:). — ואמר המשורר: ובך (בציון) נקשרו נפשות חבריך (ר"י הלוי, ציון הל תשאלי, דיואן ב, 157). אהבת הדסה על לבבי נקשרה (ר"ש שבזי, אהבת הדסה, שירי תימן, 96). באלף נקשרו בינה ומלכות ותפארת בקו מבדיל לשורות (הוא, אהובי איך, שם שם). כי בשכל תהא נעזרת נקשרת (הוא, אלבס אלנורי, שם, 184). ושמע לשירתי אשר ערבה כי לך בודאי נקשרה אהבה (הוא, צורי שעה, שם 203). כי באמת המה חתומים ובאהבתו נקשרו (אברהם בן שלם, אם נסגרו, שם, 228). — °ובתורת הלשון, נקשר הפעל (אל שם עצם או כנוי) בלמ"ד במלה מן וכדו': וכן קבל נקשר19 בערבי בלמ"ד

כלומר אקבל לו, ובעברי אקבל ממנו, וכן עשה, שיקשר בערבי בלמ"ד, עושה לדבר, ובעברי עושה הדבר (ר"ש א"ת, פתיח' למו"נ).  — ובתורת הטעמים, הטעם נקשר בנעימתו, בנגוד אל מפסיק: והתלשא וכו' והוא שבסוף התיבה אינו  מפסיק אע"פ שיש לו נעימה לפי שנקשר ומתגלגל הוא בנעימתו עם התיבה אשר אחריו (רד"ק מכלול, ליק, פ). — °ונִקְשַׁר, שכשפו אותו, קשרוהו בכשפים: הו' (הסבה הו' להעדר קשי האבר) ראויה להביאה בספר ואם זרה אצל הפילוסופים והיא אם נקשר החתן לעת חופתו וכו' ויש כמה רופאים מאמינים בזה וגם כותבים תרופתם (טוביה כץ, מעשה טוביה, מעין חתום ה, קכח.). 

— פִע', תְּקַשֵּׁר, תְּקַשְּׁרִים, — כמו קל, חבר ואגד היטב, קִשְׁרָה הכלה את קִשֻׁרֶיהָ, שמה על צוארה את הקשורים המשמשים לה קשוט: כי כלם כעדי תלבשי וּתְקַשְּׁרִים ככלה (ישע' מט יח). — וקִשֵּׁר מעדנות, קשר קשרים: הַתְקַשֵּׁר21 מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח (איו' לח לא). — ובתו"מ: המקשר והמנענע (את הצפור) בבורות ובשיחין ובמערות הרי זה מותר (תוספת' יו"ט א ט). טבעת שהוא חוגר בה את מתניו ומקשר בין כתיפו טהורה (שם כלים ב"מ ב א). אם קושר ג' (קשרי הגט) הראשונים וחותם אפילו מקשר22 ומחתם כמה כשר (ירוש' גיט' ח יב). גט המקושר בקשר ואח"כ מחתם, היה מקשר ראשון ראשון ומחתמן פשיט' ראשון ושני לא נמצאו בגט המקושר (שם שם). כותב שם המלוה ושם הלווה ושם העדים וזמן ומקשרו חוזר וכותב כן מלמטה (ר' אידי בשם ר' ירמיה, שם ב"ב י א). — ובסהמ"א: בקנים ובגפנים מקשר התחתון ולמטה (טוחו"מ ריו). — ואמר הפיטן: תעודה קשר אהבתה, חכמות בנתה ביתה (שמעון בר יצחק, אנכי שמעת, זול' ב שבוע'). — והיא (נֹגה) מקשרת פרי תנובות ושאר הצמחים ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים (רשב"ג, כתר מלכות, מי יבין).

— פֻע', מְקֻשָּׁרוֹת, — א) צאן מְקֻשָּׁרוֹת, כמו קְשׁוּרִים, חזקים ובריאים23: והיה בכל יחם הצאן הַמְקֻשָּׁרוֹת ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות (בראש' ל מא). — ואמר הפיטן: עת המקושרות תבכרנה הקדישם מאין רתח (רסע"ג, תרי"ג מצוות, קובץ מע"י גאו' ב, 30). — ב) *מְקֻשָּׁר, שקשרו אותו לחברו, אפרוחים מקֻשרים: מצא אחר הגפה או אחר הגדר גוזלות מקושרין או בשבילין שבשדות הרי זה לא יגע בהן (ב"מ ב ג). כי יקרא קן צפור לפניך בדרך וכו' מה דרך רשות, יצאו מקושרים שהן ברשות אחר (ספרי דבר' רכח). המקושרין והמנועעין בבירות בבתים וכו' מותרין (ביצ' כה.). — *וגט מְקֻשָׁׁר, שטר מְקֻשָּׁר, בנגוד לגט פשוט, גט שקשרו אותו בקשרים24: גט פשוט עדיו מתוכו ומקושר עדיו מאחוריו (ב"ב י א). פשוט שכתבו עדיו מאחוריו ומקושר שכתבו עדיו מתוכו שניהם פסולים (שם שם). גט פשוט עדיו בשנים ומקושר בשלש (שם שם ב). טופס שטרות מקושרין25 כך הוא (ר' מנא, ירוש' גיט' ח יב). ומניין לגט המקושר, א"ר אימי ואקח את ספר המקנה ואת החתום זה המקושר, ואת הגלוי זה הפשוט שבמקושר (שם ב"ב י א). הלכה מקושר כך הוא, כותב שם המלוה ושם הלווה ושם העדים וזמן ומקשרו וחוזר וכותב כן מלמטה (ר' אידי בשם ר' ירמיה, שם שם). כיצד העדים חותמין בגט המקושר, אמר רב חונה בין קשר לקשר (שם שם). — ואמר הפיטן: כי אם לאהרן הכהן (נתנה רשות)

לשרת דומה למלאכי שרת לבוש ועטוף חגור ואזור מקושר ומכורבל כלול וכתור (ינאי, להודיע, קרוב, במד', זולאי, קצח). ככלה מקושרת בעדיים מקושטת (הוא, דודי ירד, קרוב' פסח, שם, רעט). — °ובמשמ' עבה, סמיך וקשה: והבישול הוא לחלוח דבר מקושר ויבש כמו פירות עקושין ומקושרין שמתבשלין באש ומתפתחין ורכין (תשו' הגאו' הרכבי סב, 28). — °ובמשמ' מכֻשָּׁף: אם תקח מררת עורב שחור ויעורב בשמן שומשמין ויחפף בו גוף המקושר מהנשים יועילנו (נרבוני, ארח חיים בחליי האמה, כ"י ביהמ"ד שכטר). 

— הַָפע', הָקְשַׁר, — שקשרו אותו, כמו נִפע', ופֻע': כך הם ישראל, יש בהם בני אדם שונין וכו' יוקשרו26 כלם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו (מד"ר ויקר' ל). — °ונקשר בקשרי כשפים: וקשרתי אותם בכל לשון ובכל כתב ובכל דבר שיוקשרו תחת השמים ועל הארץ ולא יותרו (ראב"ע (?), ספר הנסיונות ו יא, כ"י פריז). — ואמר הפיטן: ואשאל וכו' חדש שלישי, והוקשר27 הרביעי להשחית חמדתך וכל יופי כליליך (שאלי שרופה, קינ' ת"ב). 

— הִתפ', *הִתְקַשֵּׁר, נִתְקַשֵּׁר, — שקשרו אותו: קשרי נימי פונדא ופסיקיא וקשרי רצועות וכו' הרי אלו חוצצין, נתקשרו מאליהן אינן חוצצין (תוספת' מקוא' ז ב). — ונתקשרה שמועה בלב, דבקה בו: מפני מה מי אזנים שמנים, שבשעה שאדם שומע באזניו שמועה קשה, אלמלא תופשה באזניו מתקשרת בלבו ומת (תנחו' חקת א). — ונתקשרו איברי הולד: לנפל שלא נתקשרו אבריו בגידין (ר' יוחנן, חול' ק:). — ונתקשר הזבל, נתעבה ונתקשה: מכיון שנתקשר28

בו קשר העליון מיד הוא יבש (ר' חנניה, ירוש' שביע ג א). — נתקשרו העבים, נתקבצו ונצטברו: לא נחלקו אלא שהניחם בשעת קישור עבים ונתפזרו וחזרו ונתקשרו (שבת טז:). בעבים שנתקשרו מערב יום טוב עסקינן (ר' יצחק, ערוב' מה:). — ונתקשרו השמים בעבים במשמ' זו: פעם אחת נתקשרו שמים בעבים, כסבורים העם לומר חשכה הוא ונכנסו לבית הכנסת והתפללו של מוצאי שבת בשבת (אבידן, ברכ' כז:). מיד נתקשרו שמים בעבים וירדו גשמים (תענ' כ.). ואותו היום תקופת תמוז היה, נתקשרו שמים בעבים ונראת כמין קשת בענן (ר' יהושע, חגי' יד:). — ובסהמ"א: המקשרות וכו' אותן המתקשרות יחד למהר עיבורן (רש"י, בראש' ל מא). וכל שכן כאשר נתקשרו בקשר אמיץ בכח שבועה וחרם ואלות  הכתובות (תשו' מהר"י קולון קפב). ובהתקשר הנשמה בגוף האנושי אז תשלם עניינה מכל וכל (מנחת קנאות, קופמן, 84). למה נתקשרה נשמתם עם הגוף (שם, 89). יתקשר (הפסוק הזה) אל הקודם (ר"מ אלשיך, משלי י ה). בסדור זאח"ז להורות על התקשר דבר בדבר ע"י הקדימה והאיחור (ר"ש פפנהים, יריעות שלמה א ג, ט.). — ואמר המשורר: תחי נפשי ותתקשר בשכלי ויתעורר לבבי מתנומה (ר"ש שבזי, איומה את, שירי תימן, 99). ונפש צדיק וכו' בשכל תחביר זיוה ותתקשר ותצביא (הוא, שבח אל, שם, 208). — °ובתורת הלשון: כמלת דמה שנתקשרה[?2?/30]] בערבי בבי"ת ובעברי בלמ"ד או בא' ול' (ר"ש א"ת, פתיח' למו"נ). — °וכמו קָשַׁר (קֶשר) על פלוני למרד בו: וירא המלך כי נועדו כלם להתקשר עליו בגלל דניאל וירף ידו ממנו (יוסיפון, פרק ג). 

— הִפע', °הִקְשִׁיר, — כמו קל: כאשר היה אומר עשרה נענועים בתחילה והיה מקשירם בעד עשר ספירות וכו' (ברית מנוחה, ניקוד י', אמסט', כה.). — ואמר המשורר: דגלי באות אקשירה, אחבירה לבי לבררו (ר"ש שבזי, אזכיר שבח, שירי תימן 210). ובאות

דגלי תחבורה ותקשיר (הוא, שישי גברת, שם, 212).