ב. קַשְׁקָשׁ
*, ש"ז, מ"ר קַשְׁקַשִּׁים — עקרי עשבים שעוקרים ומקשקשים אותם 1: צינור שעלו בו קשקשין ממעכן ברגלו בצינעה בשבת (נחום איש גליא, כתוב' ס.)
1 [מן א. קִשְׁקֵשׁ.]
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.