ב. קַשְׁקָשׁ
*, ש"ז, מ"ר קַשְׁקַשִּׁים — עקרי עשבים שעוקרים ומקשקשים אותם 1: צינור שעלו בו קשקשין ממעכן ברגלו בצינעה בשבת (נחום איש גליא, כתוב' ס.)
1 [מן א. קִשְׁקֵשׁ.]
התרצו להשתתף בתחרות הכתיבה (נושאת הפרסים) של פרויקט בן־יהודה? כל הפרטים וטופס ההרשמה כאן.
מאת:
אליעזר בן־יהודה
נחלת הכלל
[?]