א. קַשְׁקָשׁ

*, ש"ז, — כמו קְשָוּשָׁה, קָשִׁישׁ, קסם של עץ: לא תצא בהמה בסנדל וכו' אבל יוצאה היא באגד שעל גבי המכה ובקשקשין שעל גבי השבר (תוספת' שבת ד ה). והאגד שעל גבי המכה והקשקשים שעל גבי השבר (שם מקו' ו ס). דבש הזב מכוורתו אינו לא אוכל ולא משקה וכו' כגון שזב על גבי קשקשין (ב"ב פ:).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים