פ"י, צֹרַר, צוֹר, צָרוּר, צרורה, צְרֻרֹת, — צָרַר דבר בדבר, שמהו בתוכו וקשרו שלא יפל ממנו, einbinden; envelopper, lier; to bind up וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צְרֻרֹת בשמלתם על שכמם (שמות יב לד). — צָרַר מים בשמלה, בעָבים, אספם ושמרם בתוכם1: מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה (משלי ל ד). צֹרֵר מים בעביו ולא נבקע ענן תחתם איוב כו ח. —  וצָרַר מְגִלָּה בִּצְרוֹר: צוֹר תעודה2 חתום תורה בלמדי ישע' ח יו. —  וצָרַר הָרוּחַ את הדבר בכנפיו: צָרַר רוח אותה בכנפיה3 הוש' ד ט. —  ובמליצ' צָרוּר עֲוֹנוֹ, שמור היטב:  צָרוּר עון אפרים צפונה חטאתו הוש' יג יב. —  והַנֶּפֶשׁ בִּצְרוֹר החיים4:  ויקם אדם לרדפך ולבקש את נפשך והיתה נפש אדני צְרוּרָה בצרור החיים את יי' אלהיך ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע ש"א כה כט. —  ובתו"מ:  והרחלים יוצאות שחוזות כבולות וכבונות, העזים יוצאות צרורות5 שבת ה ב. עזים יוצאות צרורות ליבש אבל לא לחלב ר' יהודה, שם שם. הלוקח פירות מחבירו או ששלח לו חבירו פירות ומצא בהן מעות הרי אלו שלו, אם היו צרורין נוטל ומכריז ב"מ ב ד. המפקיד מעות אצל חבירו, צררן והפשילן לאחוריו וכו' חייב שלא שמר כדרך השומרים שם ג י. המפקיד מעות אצל שולחני אם צרורין לא ישתמש בהן וכו' אצל בעל הבית בין צרורין ובין מותרין לא ישתמש בהן שם שם יא. החמת ב"ש אומרים צרורה עומדת וב"ה אומרים אע"פ שאינה צרורה עדי' ה א. צורר אדם בשר וגבינה במטפחת אחת ובלבד שלא יהיו נוגעים זה בזה חול' ח ב. כל חמתות צרורות טהורות חוץ משל ערביין כלים כו ה. לא יכנס אדם להר הבית במעות הצרורות לו בסדינו ובאבקו שעל רגליו תוספת' ברכ' ז יט. במועד צורר (את התאנה הבשלה) ובשביעית חותך ר' אליעזר, שם שביעי' א ט. צורר את התבלין (בתוך סודרין וכדו') ונותן לתוך התבשיל אם נטל טעמן מותר ואם לאו אסור שם שם ו ז. ר' יסא היה צוררן (את המטבעות בשעת התפלה) ותופשן בידו ירוש' ברכ' ב ה. בזמן ששימר כדרך השומרין נעל כראוי קשר כראוי נתנן באפונדתו צררן בסדינו והשליכן לפניו שם ב"מ ג יא. המפקיד מעות אצל השולחני וכו' מה צרורין בחותם או צרורין שלא בחותם וכו' ר' ירמיה, שם שם ג יב. צורר אדם תפיליו עם מעותיו באפרקסותו ברכ' כג:. ואם אין אתם מאמינים לי הרי מאתים זוז צרורין לי בסדיני ר"ה כב:. שירדו להם גשמים בלילי רביעיות ובלילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב וצררו מהם דוגמא לדורות להודיע כמה החטא גורם תענ' כג.. המלקט עצמות אביו ואמו (במועד) ה"ז מתאבל עליהם כל היום ולערב אין מתאבל עליהן, ואמר רב חסדא אפילו צרורין לו בסדינו מו"ק ח.. אי במפוזרין (מעות ברשות הרבים) מאי איריא וכו' אלא לעולם בצרורין ב"מ כו.. בשר ודם נותן חפץ בחמת צרורה ופיה למעלה, ספק משתמר ספק אין משתמר ואילו הקב"ה צר העובר במעי אשה פתוחה ופיה למטה ומשתמר רב חיננא בר פפא, נדה לא.. שנפשו במקור נדפס 'שנעשו' של אדם צרורה בקרבו ר' חיננא בר אידא, מד"ר בראש' יד. שכרך צרור ומונח לך ר' חלבו, שם דבר' ג6. — צָרַר דבר בכנפי פלוני, שמר לו את זכרון מעשהו הרע: משה, אתה אומר שלח נא ביד תשלח, חייך שאני צוררת לך בכנפיך7 שם ויקר' יא. —  ובסהמ"א: עשרה בנים קבר ר' יוחנן והעשירי שבהם נפל לתוך יורה רותחת ונתחתכו אבריו ונטל ר' יוחנן אצבע קטנה שלו וצררה בסודרו שהיה מתנחם בה תשו' הגא' הרכבי, תט, 214. מה נוד צרור ועומד כך מצרים צרורין ועומדין והיו מתעלפין מריח המים וכו' כך היתה נפשם של מצרים צרורה ועומדת ואינן לא מכניסין ולא מוציאין מדה"ג, שמות טו ח, הופמן 160. לצרור דדי הבהמה לצמקן כדי שתתעבר הבהמה מותר ר"ח, שבת נד.. חמת של עור הדג או הנייר שהלביש בהן את החבית וצררה מלמטה ה"ז מצלת רמב"ם, טומאת מת כב י. וכל החמתות שנפחתו וצררן טהורות חוץ משל ערביים מפני שכך הוא דרכן תמיד לצררן הוא, כלים כד יא. ובעת ההיא מתיקר' ותתיפה ומתהדרת בהדרת גאון עוז תוקף הדרתה ואז העליון יסגלנה להזהיר זיוה להכניסה בחדרי זוהר ולצוררה בצרור החיים אורח' צדיקים, שער השמחה, לד:. תהא נפשו צרורה בצרור החיים ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מן, 338. — ואמר הפיטן: צרה תעודה חתמה תורה סתמה ברכה רסע"ג, אלצוני, סליח', סדור רסע"ג, תכג. בידו יִצּוֹר הכסף ויקח כל אשר תאוה נפשו בעלותו מקום אשר דבר המלך ודתו רי"צ בר ראובן, אזהרות, י.. מומתים ולא מתים בעודם נפשותם עדין צרורות בחלדם משה בר' קלונימוס, מומתים, סדר אחרון פסח. באיתן שבתן על עגולות ברורות צרורות באור חיים ודולקות כנרות ראב"ע, אמרות ימים, איגר 104. —  ואמר המשורר: ומהללו כירח בהלו, ומעללו כמו פלג בצמא, והמעלה עלי כתפו צרורה, והמשרה עלי שכמו חתומה יוסף בן חסדאי, הלצבי חן, שעה"ש 28. אמרו לכל חכם נגדו תעודה צור רמב"ע, תרשיש א, 25. אל תשת לב לקנות חיל יהיה חכמה תוכו צֹרר שם י, 90. נפשות ברחות מבית תלאות וחטאתם עלי שכמם צררת ר"י חריזי(?), הענק, אות צ, ספר היובל להרכבי. —  ואמר המליץ: ואני ממהר אז לצרור אמתחתי יל"ג, אגרות א קיט. —  °צְרוּרָה, במשמ' התורה והתעודה הצְרוּרָה, ואמר הפיטן: צפונה לטהרת עם אל עזר צוה צור לציר צֹר צרורה לאלעזר ר"א קליר, ממרה, קרוב' שבת פרה. —  ובמשמ' נשמה8, ואמר הפיטן: לבעלי אסופות חידותיה חשופות, וכל צרורות כסופות דקדוקיה ספות הוא, אצורה ומפרשה, שם. ועי' צְרֻרָה.

— פֻע', מְצֹרָרִים, —  צֹרַר הַנֹּאד וכדו', נקשר יחד במקום שנבקע: ויקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבקעים וּמְצֹרָרִים יהוש' ט ד.9

—  נִפע', *נִצְרַר, —  שצָרְרוּ אותו, נקשר: וצרת הכסף בידך, דבר שדרכו ליצרר10 ר' ישמעאל, ספרי דבר' קז. —  ונִצְרַר הדם11, נצטבר הדם בגוף כשפך דם פנימי: העושה חבורה ונצרר בה דם חייב ירוש' שבת ז ב. נצרר הדם אף ע"פ שלא יצא (חיב בשבת משום חובל) חול' מו:.

—  הָפע', בינ' °מֻצְרָר, —  כמו צָרוּר, ואמר הפיטן: צופה נאסף למנוחתו, מצררת בחיים נשמתו, צדיק הוליכו לחלקתו, ויקבור אותו יהודה בר' מנחם, אמרת רנן, יוצ' ש"ת, מחז' איטל' ב, קפט: