רָאֶה

1, ת"ז, סמי' רְאֵה, — כמו רָוֶה, רְאֵה עֳנִי, מי ששבע ורָוָה עני, שעבר עליו עני קשה: אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון ורְאֵה עניי2 (איו' י ה).



1 [בינ' קל מן ג. רָאָה.]

2 [לפי פרושו של טורטשינר לפסוק שיכת לכאן גם המילה ויגאה שבראש הפסוק הבא: וראה עני וִיגָאָה, במשמ' שבע עני ויגון.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים