* 1, ש"ז, — מצע, שכבה שטוחה שבבנין, רצפה, Plattform; plate-forme; platform: שחטו וקבל במזרק את דמו ונותנו למי שהוא ממרס בו על הרובד הרביעי שבהיכל כדי שלא יקרוש, נטל את המחתה ועלה לראש המזבח ופנה גחלים אילך ואילך וכו' וירד והניחה על הרובד הרביעי שבעזרה (יומ' ד ג). בית המוקד כיפה ובית גדול היה מוקף רובדים של אבן וזקני בית אב ישנים שם (תמיד א א; מדות א ח). בין האולם ולמזבח כ"ב אמה וי"ב מעלות היו שם, רום מעלה חצי אמה, ושלחה אמה, אמה אמה ורובד שלש ואמה אמה ורובד שלש והעליונה אמה אמה ורובד ארבע, רבי יהודה אומר העליונה אמה אמה ורובד חמש (מדות ג ו). (הדיוטא) התחתונה חמש ורובד שש והאמצעית שש ורובד שבע והעליונה שבע (שם ד ד). זה שהיה מחלק את לחם הפנים היה עומד על הרובד שבאולם (ר' יהודה, תוספת' סכה ד כג; שם י; מנח' יא יג). החורש על גבי הקבר וכן החורש על גב הארון אפילו משוקעין ברובדים ובאבנים ואפילו על גביהן רום שתי קומות הרי זה עושה בית הפרס (שם אהיל' יז א). — ורֹבֶד שבאילן, שכבת ענפים ועלים שבאילן: היתה (הצפור) יושבת בין שני רובדי אילן רואים כל שאם תשמט נופלת עליהם חייב לשלח (רב יהודה בשם רב, חול' קמ:). — ובסהמ"א: ופי' רובד הוא שכל רצפת העזרה היתה עשויה שורות שורות של אבני שיש מכוונות זו בזו וכל שורה מהם קרויה רובד (ר"מ המאירי ליומא מג:). בנה תחלה על הגג בקורות גדולות ובנסרים מדובקין זה בזה ואחר כך רצפו כלו ברובדין של אבן ומלאו עפר ונטע כרם וכו' (תשו' הרא"ש כלל ב ד). שהיה מקום מושבם מוקף רובדין ורצוף מבהט ושש (רשב"ץ דוראן, מגלת ספר, בספר תפארת ישראל, עח.). — ואמר הפיטן: לשחטו נפנה וקבל דמו וצוה למרסו ברבד העזרה וכו' לוחשות חתה מפני מערב וירד ושמה ברבד העזרה (יוסי בן יוסי, אתה כוננת, סדר עבודה, מחז' איטל' , רטז.). טבעו נכסו רובדי דוכני בגיא חמת כנקטל מכהני (ר"א קליר, איכה תפארתי, קינ' ת"ב). רצפים מלאה מפני מערב ירד ושמה ברובד המרצפת (רסע"ג, אזכיר גבורות, עבודת יוה"כ, סדור רסע"ג, רעג). קודחת וההסק ברובד הורקה (קטע מעבודה, Elbog., Stud., 179). ווי העמודים ביד בני העבדים והקף רובדים רבים ונכבדים (ר' ברוך בן שמואל, אצבעותי, קינ' ת"ב). נתון על רובד היכלך ואף לממרסים (ר' דוד בן משולם, אלהים אל דמי, סליח' מוסף יוה"כ).