רְבוּבָה

* 1, ש"נ, חַלּוֹן, מקום חלול, Fenster; fenêtre; window; וכבש היה לדרומו של מזבח שלשים ושתים על רוחב שש עשרה ורבובה היתה לו במערבו ששם היו נותנים פסולי חטאת העוף מדות ג ג. כיצד קוברין חטאת העוף, היו נותנין אותה על גבי אמת המים והיה מתגלגלת ויורדת לנחל קדרון, ר' ישמעאל ברבי יוחנן בן בדוקה אומר חלון היה שם למערבו של כבש אמה על אמה, רבובה2 היתה נקראת ששם נותנין חטאת העוף, תעבר צורתה ותצא לבית השרפה תוספת' תמורה ד טז.



1 [המפרשים פרשו מלה זו כמו נבובה, מקום חלול (כמשמ' המלה חַלּוֹן עצמה, הנגזרת מן החלל), ופרוש כזה מתאים גם לשמוש המלה רבובה בארמ' שבתו"מ במשמ' כלי נגון:  עביד ליה רבובה לבריה (כך לפי גרסת הערוך בסוטה מט: בנסחתנו: טנבורא), ואין ללכת אחר הנסחה רכובה או רביכה, והשוה בערב' רַַבאב رباب, כנור גדול, ובעבר' וארמ' אבוב, אנבוב, חליל (הנגזרת גם היא מן חלל, כמו חַלּוֹן ).]

2 ַ [נ"א רכובה.  ובתוספת' זבח' ו ו:  רביכה. ועי' בהערה שלפני זו.]

חיפוש במילון: