*, ריבה1, ש"נ, — נערה, עלמה, Mädchen; fille; girl: מעשה בריבה אחת בהיתלות שהגיע זמנה לראות, הפסיקה שלש עונות ובא מעשה לפני חכמים ואמרו דייה שעתה (ר' אליעזר, תוספת' נדה א ט). כבר היה ר' יוחנן בן זכאי עולה למעון יהודה, ראה ריבה אחת מלקטת שעורים מתחת גללי הסוס, אמר להם רבן יוחנן בן זכאי, ראיתם ריבה זה מה היא, אמרו לו עברית וכו' (מכי' יתרו מסכ' בחדש א; וכעין זה ספרי דבר' שה; כתוב' סו:, ועוד) . אשר ארש אשה, אין לי אלא רובה שנשא ריבה וכו' אלמון שנשא ריבה מנין וכו' (ירוש' סוטה ח ו). לא היו ימים מועטים עד שנפלה קטטה בין אשתו של אותו חסיד ובין אמה של אותה ריבה (ברכ' יא:). מעשה בחסיד אחד שפדה ריבה אחת בת ישראל וכו' (שבת קכז:). מעשה בריבה אחת בהיתלו שהיתה מכבדת את הבית וכו' (יבמ' נט:). זעקת סדום ועמורה כי רבה וכו' על עסקי ריבה (סנה' קט:). פעם אחת היתה בתו (של ר' חנינא בן תרדיון) מהלכת לפני גדולי רומי, אמרו כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו, מיד דיקדקה בפסיעותיה (ר' יוחנן, ע"ז יח.). מעשה בריבה אחת שנשבית היא ועשר שפחותיה וכו' (אדר"נ יז). מימי לא נצחני אדם אלא אשה זו ותינוק ותינוקת, תינוקת מאי היא, פעם אחת היה מהלך ר' יהושע בשדה ומצא ריבה אחת, אמרה לו מפני מה אתה מהלך בשדה וכו' (דא"ר ו). (אמר הקב"ה) אפילו אני מבקש לשתוק (מדינה של סדום) דינה של ריבה אינו מניח אותי לשתוק, מעשה בשתי נערות וכו' אמרה אחת לחברתה למה פניך חולניות וכו' דינה של נערה אינו מניח אותי לשתוק (רבי לוי, מד"ר בראש' מט). ולמה חרבו, אי תימה מן הזונות והלא לא היתה אלא ריבה אחת והוציאוה משם וכו' (שם איכה, א"ב תנינא, בלע ה'). — ובסהמ"א: הנה היתה הברזא בחבית של יין תקועה ומהודקת וכו' ובאת ריבה אחת עברייה וכשכשה הברזא להוציא מן היין וכו' (ס' הישר לר"ת, שו"ת נג א).